כסאות חוץ לחדר אוכל *פנימי*

ועכשיו לחידה קטנה הקשורה לכיסא : מה מבאס יותר מאשר לקנות שמונה כיסאות ב-Craigslist רק כדי להבין שהם ממש ממש לא עובדים אחרי שנה וחצי של ניסיונות?

א: קונה שמונה כיסאות ב-Craigslist רק כדי להבין שהם ממש ממש לא עובדים אחרי שנה וחצי של נסיונות בזמן שאתה כותב על זה בבלוג לעולם כולו. חה חה. אבל אתה יודע שאנחנו אוהבים לשמור את זה אמיתי, אז הנה שיעור הכיסא המצער שהיינו צריכים ללמוד באמצעות ניסוי וטעייה. וילד היו שם נסיונות. וגם שגיאות. אבל אתה מרוויח כמה ואתה מפסיד כמה כשזה מגיע להפיכת הבית שלך לבית. אז אם בהתחלה לא הצלחת, נסה, נסה שוב. ושוב. ושוב. חה חה. החדשות הטובות הן שלכל המסע הזה אל הכנת הבית יש סוף טוב, אז בואו נדלג לחלק המהנה:

אבן ג'ספר אוקיינוס

אבל חכה. אנחנו מקדימים את עצמנו. ראשית, בואו נברב בחזרה לכל התקציר-המתאמץ-לעשות-המקורי-שמונה-קרייגסליסט-כיסאות-עבודה:

• ראשית אנחנו מצא את כיסאות הקריגסליסט שלנו בשווי וחטפו אותם - למרות ששנאנו את בד המלון המטורף
• אחר כך צדנו כמה כיסויים לא יקרים בשוק העולמי (ציון!) אבל הם היו גדולים מדי (בו!) אז זרקנו אותם למייבש והם התכווצו והשתלבו הרבה יותר טוב (ציון!).
• אז אנחנו צבע אותם בצבע מוקה יפה בתקווה לתת לגב הצהבהב הכהה של המובנים לעשות את שלהם (הגוון האוף-וויט המקורי התנגש עם כל הגזרות הלבנות והמובנים באופן אישי).
• אחר כך גרנו איתם קצת ולמדנו שהם נעשו רחבים ומבולגנים אחרי שבוע או שבועיים של שטיפתם (בו!). למרות שהם חזרו לצורה בכל פעם ששטפנו אותם שוב, זה היה יותר תחזוקה ממה שחשבנו בתחילה (בו!).
• אז אני בעצם ניסיתי לצבוע את אחד הכיסאות ירוק תפוח שמח באמצעות מדיום טקסטיל (נכשל אפי!).
• ואז אני ניסיתי לצבוע אותם בספריי (בידיעה שאוכל פשוט לזרוק בחזרה את הכיסויים החומים אם זה לא יצליח, אז לא היה לי הרבה מה להפסיד). הם היו אלגנטיים יותר מהכיסויים הענקיים הודות לקווים הדוקים יותר, אבל הדוגמה המעורפלת הופיעה במרקם, שהיה קצת פחות מאידיאלי.

למעשה סיימתי עמוד הריסוס הזה עם האמירה המנופחת משהו הזה: לגבי איך אנחנו מרגישים, אנחנו עדיין בערך על הגדר. הם בהחלט טובים יותר (טובים בהרבה) מהשפל הכיסא הצבוע בירוק. ובאופן אישי אנחנו חושבים שהם טובים במעט מהכיסויים הענקיים. אבל כנראה נשקם או נחליף אותם מתישהו בהמשך הקו. כנראה יש כאן שיעור איפשהו לגבי איך כיסאות קרייגסליסט בשווי 25$ לא תמיד יהיו התשובה אם יש להם דפוס מטורף ואינם מתאימים לכיסויים טיפוסיים שנרכשו בחנות. נו טוב, חי ותלמד.

במילים אחרות, הוצאתי את כל המטורף שלי על הכיסאות המסכנים האלה חסרי התקווה. אחר כך הענקתי להם את הטיפול השקט במשך כמה חודשים תוך כדי אט אט גדלתי יותר ויותר מתוסכל מהם. בסופו של דבר התמודדנו עם המוזיקה שהם-פשוט-לא-עובדים ואמרנו דברים כאלה וזה לאנשים ששאלו עליהם. והחדשות הטובות הן שהפעם החמישית (השמינית? איבדתי את הספירה) היא הקסם! המפתח לא היה להציל את הכיסאות האלה ולנסות נואשות לגרום להם לעבוד, זה היה לשחרר אותם.

אנחנו מתכננים לרשום את הזקנים בתקווה שמישהו שהוא הרבה יותר טוב בריפוד מחדש מאיתנו יתעניין (הם גזרה קלאסית נהדרת, אבל הבד חייב ללכת) אז נעדכן אתכם על איזו נשמה אמיצה רוצה להמשיך לתת לכיסאות האלה סיכוי לשרוד.

אבל עכשיו בואו נדבר על הכיסאות החדשים! הם למעשה היו עסקה ממש טובה (רק 62 דולר לפופ) והכי טוב, אנחנו אוהבים אותם בדיוק כמו שהם. לא עוד ניסויי כיסא. לפחות בחדר הזה. רעיון הכיסא הגדול/נעים יותר פגע בי לילה אחד כשחשבתי על תפאורות מזדמנות וסופר נוחות של חדר אוכל כמו זה של West Elm וזה של Ballard Designs:

למה הכיסאות שלנו צריכים להיות זעירים ולמה צריכים להיות שמונה מהם? מה אם היו שש כורסאות גדולות מסביב לשולחן? עדיין יש לנו מקומות ישיבה לארבעה אנשים נוספים בחצי האי (פשוטו כמשמעו שלושה מדרגות משמאל לשולחן) ואם המפגשים המשפחתיים שלנו בסופו של דבר יהיו כה גדולים שאנחנו צריכים להושיב יותר מתשעה או עשרה אנשים, אנחנו תמיד יכולים להקים שולחן ילדים במשרד מכיוון שאמצע החדר הזה ברור (וזה רק שלושה צעדים משולחן האוכל לכיוון אחר). בנוסף מקומות ישיבה לשישה בפינת האוכל של הבית הראשון שלנו עבדו במשך 4.5 השנים שגרנו שם, כך שאפילו רק ארבעת המקומות הנוספים בחצי האי יהיו רוטב.

אז חיפשתי אחר כורסאות, אבל בגלל שאני דואג לילדים (ואפילו מבוגרים) עם חבורה שלמה של בד + אוכל, היה לי חשק מאוד ספציפי למשהו נצרים או ארוג. רק כדי להוסיף עוד מרקם ולא שיהיה לי בד שאני צריך לדאוג להכתמה. החבל היחיד הוא שרוב כורסאות הקש נמצאות בטווח של 200-300 דולר (כמו האפשרויות הללו של 319 דולר מ- Ballard Designs, ואלה של 299 דולר מ-Pottery Barn). ואז מצאתי את אלה. ארבעה מהם בפחות מהמחיר של אחד מהאחרים האלה! ומלאכים שרו. רגע, זו הייתה רק קלרה ברקע שעשתה את הרושם שלה על קייטי פרי (למקרה שאתה תוהה, אם תשאל אותה מי הזמרים האהובים עליה, הם רשומים כך: קייטי פרי, הצ'יפמאנקס, אדם לוין ובארני ).

נחשו למה הם סומנו כל כך? הם למעשה כיסאות חיצוניים! וזה סוף העונה אז הם היו באישור סופר. הייתי ממש עצבני לקנות שני 4 סטים מהם לא נראה, אבל קראתי את זה:

• יכולתי להחזיר אותם לכל חנות Target במקום לשלם כדי לשלוח אותם בחזרה אם הם לא עובדים
• באמצעות כרטיס האשראי Target שלנו, המשלוח היה בחינם לחלוטין
• כמו כן, על ידי שימוש בכרטיס היעד שלנו, נזכה לתוספת של 5% הנחה (וואוו!)

אז זה הרגיש די חסר סיכון. תודה לאל, כי בשלב זה אני חושד בכסאות עם בעיות בלתי צפויות. חה חה. אה, ולהשיג שמונה מהם פירושו שיהיו לנו שני כסאות נוספים שלא נצטרך, כך שנוכל לרשום אותם, בתקווה תמורת 62 דולר כל אחד, מכיוון שהם יהיו חדשים/בקופסה וישנם כיסאות חוץ מכוערים בהרבה. ה-CL המקומי שלנו תמורת 75 דולר (למרות שנצטרך לקנות שמונה, אנו מקווים שלא נפסיד כסף בהשגת שניים נוספים על ידי מכירה מחדש, והעלות לכיסא תישאר ב-62 דולר). עדכון: הרבה אנשים מציעים שנשמור את השניים האחרים למרפסת או למרפסת שלנו, וזה בהחלט היה האינסטינקט הראשון שלנו, אבל ניסינו אותם בכמה מקומות והרגשנו שאנחנו מכריחים אותם, אז אנחנו מעדיפים למכור אותם ולחסוך. /חכה למשהו שיכול לעבוד טוב יותר בחללים החיצוניים האלה :)

אחר כך חצינו את כל הנספחים שלנו ודפקנו על עצים בזמן שחיכינו לבואם (מה שגורם לבורגר לנבוח בהתלהבות, אגב - עוד על זה כאן). וחוזה! הם מדהימים! הם עושים לי חשק לשבת ברגליים משוכלות ליד השולחן במשך שעות ולצייר עם קלרה (סיום!). אני חושב שהם יהיו נהדרים להכין איתה שיעורי בית וכאלה (הם די נעימים כמו כורסה) ואני לא יכול לחכות לאכול ארוחת ערב משפחתית גדולה עם הסבא והסבתא ואחותו של ג'ון כדי שכולנו נוכל לשבת ולפטפט להרבה זמן נחמד בהם (על מי אני צוחק, יש לי פעוט, אני אתרוץ בזמן שהם יושבים ומפטפטים).

הנה צילום של ג'ון נרגע באחד. אנחנו כל כך שמחים שהם נוחים ובגובה המתאים לשולחן. וואו.

שביל בטון

דבר נהדר נוסף בהיותם כיסאות חיצוניים הוא שיש להם את כריות המושב הקטנות והעמידות הללו (הן נועדו לעבוד בחוץ, כך שהן בהחלט יכולות להתמודד עם שפיכות ונגבות - הן למעשה מרגישות אטומות, כמו שרוב הדברים צריכים לחרוז - וזה בהחלט יועיל).

אני אעדכן אתכם כשזה מגיע לאופן שבו התינוקות האלה לובשים - ואיך הם עובדים עבור שיעורי בית, ציור ואירוח ארוחות ערב גדולות יותר עם המשפחה. עד כה הם היו מדהימים עבור הצוות הקטן שלנו (הם כבר עברו את מבחן Play-Doh). הדבר הכי מגניב הוא שבגלל שהם כיסאות חיצוניים אנחנו יכולים ממש להוציא אותם החוצה ולרסס אותם עם צינור אם צריך.

ואני די אוהב איך כולם מקבלים משענות ידיים. זה כאילו כולנו יושבים בראש השולחן, וזה די מתאים מכיוון שלשולחן עגול אין ראש.

אנחנו כל כך אסירי תודה. ברצינות, חשבתי שלעולם לא נפצח את קוד הכיסא הזה, ובשנת 2040 עדיין נכתוב משהו כזה, אז הקפאנו את הכיסאות בצורה קריוגנית ואנחנו חושבים שזה יעבוד! להחזיק אצבעות! מדוע להיכשל כמה פעמים לפעמים גורם להישגים הפשוטים ביותר להרגיש מונומנטליים? סוף סוף השגנו כיסאות אוכל שאנחנו אוהבים כמעט שנתיים אחרי החיים כאן! שמישהו יקים את הלהקה!

הנה הנוף מהמטבח. אנחנו אוהבים איך שרפרפי העץ עם הדק וכיסאות האוכל הארוגים עובדים יחד מבלי להרגיש תואמים מדי. שניהם מביאים מרקם נעים וחמימות לחדרים מבלי להרגיש מכריעים (מאחר שיש כל כך הרבה מושבים בשני חדרים צמודים יכול בקלות להיות מטורף-תחרותי למראה).

מיטות קומותיים מובנות בקיר

וכך מסתיימת אולימפיאדת הכיסאות האפית 2010-2012 שאירחנו בביתנו. בטח, הפסדנו את ששת האירועים הראשונים (ואתם חייבים למסור לנו את זה, באמת הפצצנו כמה מהפעמים האלה) אבל יכול להיות שפשוט ימצאו אותי עומד על אחד הכיסאות האלה מרים את מדליית הזהב המזויפת שלי ובוכה מאושר בשעה הקהל. אז זה משתלם להמשיך בזה עד שסוף סוף אתה מקבל את אלה שזה זה IT! פרפרים... גם אם הם לא באים בקלות. בסופו של דבר, אנחנו פשוט שמחים שלא היינו צריכים להוציא 1K על חבורה של כיסאות, וזה בהחלט היה הפחד שלנו מאז שאנחנו קיבלתי את השולחן הגדול שלנו - אבל אפילו עם ההפסד שלקחנו על אותם ראשונים (כולל כל הניסיונות הנואשים שלנו להציל אותם) סך כל ההוצאה שלנו הוא עדיין כמה מאות פחות מזה... ובתקווה יהיה אפילו פחות כשנמציא אותם. אני חושב שפשוט היינו צריכים לנסות את הכיסאות של הכומר ולחיות איתם כדי ללמוד שאנחנו לא רוצים לחיות איתם. חה חה. זה כמו איך אתה צריך להשיג את הצללית הסגולה הנוצצת כדי ללמוד שלא (לא!) זה לא יעבוד, וכדאי לך לנסות משהו אחר.

איזה רגעים אופס עברתם לאחרונה? יש החלפות או שדרוגים של רהיטים אחרים? בֵּין שרפרפי המטבח החדשים שלנו והחבר'ה האלה שחשבנו לשלב הזה של הכנת הבית: להפוך פינה. נראה שסוף סוף אנחנו משכללים דברים, פותרים בעיות קטנות ומטרידות ומכניסים יותר מרקם וגוונים טבעיים (שאהבנו בביתנו הראשון) כדי להתערבב עם נקודות הצבע שהתאהבנו בהן יותר מאז. עוברים לבית הנוכחי שלנו. למעשה, זה די נורמלי שלוקח לנו שנה או שנתיים להתמצא, אז מיותר לציין שזה די כיף להכין את אלה שזה זה! שינויים בכמה חדרים שבהם אנו משתמשים כל הזמן. ידענו שנגיע לשם מתישהו. אל תחשוב על חמשת החדרים הבלתי נגועים האחרים שעדיין לא התחלנו. חה חה.