סוף סוף השגנו כמה כיסאות לחדר האוכל, הודות למודעת הקריגליסט הזו שנשלחה אלינו בדוא'ל על ידי חברתנו סנדרה (ברכות!).
רעיונות מדף קיר בעצמך
אתה בטח חושב: מה הם חושבים?! כיסאות פרסונס? כן, זה בדיוק מה שרצינו מהיום הראשון. שלושים דולר? כן מותק. דפוס סווירלי ירוק וכחול מוזר? אממ... אין תגובה.
אבל מכיוון שהמחיר היה נכון (למעשה התמקחנו עליהם עד 25 דולר לכיסא, מגיע ל-200 דולר בסך הכל עבור כל 8) והצורה/הקווים היו נכונים (הם מוצקים ועשויים היטב) חשבנו שהגיע הזמן להתנפל (עם קצת ביטחון מכמה הדרכות מקוונות על צביעת בדים, הכנת כיסויים או ריפוד מחדש של כיסאות פרסון). אז בסופו של דבר אנחנו מקווים לסיים עם שמונה כסאות פרסון במחירים נוחים ועשויים היטב בלי הבד הייחודי הזה. מקווה שבמוקדם ולא במאוחר…
צמחים מקורים גדולים באור נמוך
לגבי האופן שבו הגענו אליהם הביתה, השאלתי את האקספלורר של אחותי (מכיוון שידעתי שלא נוכל להכניס אותם לאלטימה שלנו בלי לעשות לפחות שלוש נסיעות) ונסעתי 90 דקות הלוך ושוב למכניקסוויל כדי לאסוף את הכיסאות. הלוואי שהייתי מביא את המצלמה (או שהייתי מפואר מספיק כדי שיהיה לי מצלמת סלולרית הגונה) כי הבחור שמוכר אותם גר בחוות סוסים ענקית, אז הנוף היה יפהפה. ומכיוון ששרי וקלרה נשארו בבית (כדי לפנות מקום לעוד כיסאות במכונית) הלוואי שיכולתי לצלם כמה תמונות כדי שהם יוכלו לראות את זה.
הבחור שמכר אותם היה דמות אמיתית. ציפיתי לאסוף את הכיסאות מחדר האוכל שלו, אבל במקום זאת הוא הוביל אותי בחזרה לחבורה של ארגזי אחסון גדולים בחצר האחורית שלו (אני חייב להודות שכאן התחילו להבהב לי בראש סיפורי האימה של קרייגליסט ותהיתי אם אני חָטוּף). ואז הוא גלגל את הדלת לאחד מארגזי האחסון כדי לגלות שהיא מלאה עד אפס מקום בכיסאות האלה. אף פעם לא הבנתי את הסיפור מאחורי איך הוא הגיע עם כל כך הרבה, אבל הניחוש שלי הוא שהם הגיעו מאיזו מכירה פומבית של מלון או משהו כזה. כל מה שחשוב זה שהם היו במצב טוב (מוצקים, יציבים, נקיים, ללא ריחות של חיות מחמד/עשן וכו') ושהוא שמח לתת לי לשים שקע באוסף שלו ולעזוב עם שמונה מהתינוקות האלה.
הנה חזרתי הביתה עם השלל שלי (זו לא התייחסות לישבן, אני מתכוון לכיסאות), פוזה צ'יזית והכל (לפעמים אני דוחה פוזות צ'יקליות כששרי רצה לקראתי עם המצלמה, אתה יודע, רק כדי להצחיק אותה). וכן, הייתי מאוד גאה בהכנסתי את כל שמונתם למכונית של אחותי בנסיעה אחת. אפילו הייתה שיחה לשרי ושאמרתי לה שאני יכול להתאים רק לשישה אז אני צריך לעשות שני נסיעות עם שמן גדול, רק בצחוק! בסופו של דבר.
חדר אמנות לילדים
כזכור, כך נראה חדר האוכל כשהיה נטול כיסא...
...והנה זה עכשיו עם שמונה דיירים חדשים. למעשה רק שבעה מצולמים כי שרי אוהבת את המראה הנושם יותר ליום יום (נוכל להוסיף בקלות את השמיני כשאנחנו צריכים אותו - עד אז הוא מסתובב בחדר המשחקים הכאוטי שלנו עם 99% מהדברים הנוספים האחרים שלנו).
אנחנו כל הזמן צריכים להזכיר לעצמנו להסתכל מעבר לתבנית המטורפת וליהנות מהעובדה שהשגנו עסקה רצינית על הסגנון המדויק של הכיסא (עם קווים נקיים ובנייה מוצקה) שאליו הסתכלנו.
המחיר הטוב ביותר שראינו עד כה על כל כיסא פרסון חדש הוא בסביבות 85 דולר (Pottery Barn מוכרים כאלה ב-299 דולר!), אז כל עוד נוכל לתקן את הבד המסתובב בפחות מ-60 דולר לכיסא, עשינו את השיחה הנכונה . גם אם זה אומר שחדר האוכל שלנו נראה קצת כמו חדר ישיבות של מלון בינתיים...
הגדר פעמון צלצול
שרי מצאה כמה הדרכות מקוונות לצביעת בד ישירות על רהיטים שאולי ננסה (למרות שצבע = מפחיד, אז אולי נדלג ישר לשלב הבא, שיהיה להכין כיסויים או לרפד אותם מחדש בצבע הירוק התפוח הפריך שיש לשרי חולם עליו מהיום הראשון). אז זה הסיפור של נסיעה לחווה וסחיטה של שמונה כיסאות של 25 דולר לתוך המכונית של אחיותי. אולי יש לכם עסקאות קרייגסטליסט אחרונות לשתף? או שאני לא מאמין שהצלחתי לספר את זה בסיפור המכונית שלי?
