צביעת ריפוד עם צבע בד בינוני

כותרת פוסט חלופית: בעוד דקה, אני צריך לייבש את הכיסא

חברים, עשיתי משהו מטורף. מאז שהיינו רוצים לקחת כיסאות האוכל שלנו בשווי 25$ לירוק תפוח פריך ללא דפוס (הווילונות שאני רוצה להכין יהיו מעוצבים, אז אני רק רוצה כיסאות בצבע כייפי אבל בלי דוגמה שימאס לי) החלטתי לצבוע אותם.

אני יודע. מטורף. אבל לא חשבתי שיש לי הרבה מה להפסיד מכיוון שתוכנית הגיבוי היא לרפד מחדש או לכסות אותם (שניהם עדיין יהיו אפשריים לחלוטין אם אני לא אוהב איך כל עניין הצביעה יצא). נכנסתי לזה כדבר המממ-זה-הניסוי-צריך- להיות מעניין. שום דבר לא היה מובטח והרגשתי כמו אדם משוגע כל הזמן. כן, התעצבנתי. כלומר מי מצייר כיסא? ובכן חוץ מכמה בלוגרים מדהימים שפרסמו כמה טוב זה הלך להם. לדוגמה, מדריך זה היה זמין באייפון שלי כל הזמן לעיון ועידוד. רק תסתכל על שינוי הכיסא המדהים של קריסטי. היא עשתה את זה עם צבע!

אז הנה איך הכל הלך. כמעט ביססתי את השיטה שלי על התמוטטות של קריסטי עם קצת גמישות מכיוון שההנחיות על חלק מהאספקה ​​שלי התנגשו עם כמה שלבים. ואם כבר מדברים על אספקה, הנה הם לפניכם (זהו גמר הטופ שף ברקע BTW):

מדפים צפים איקאה

קיבלתי שלוש צינורות של בדים לציור מדיום ושלוש צינורות של צבע אקרילי בירוק תפוח עליז מ-JoAnn Fabrics בפחות מ-10 דולר בסך הכל. לקחתי גם ליטר של צבע פנים סאטן של גלידן בגרני סמית אפל (חשבתי שזה נועד שכן תמיד דיברתי על כיסאות ירוקים תפוחים).

אחר כך פשוט פעלתי על פי רוב ההוראות של קריסטי (אומנם לא לפי המכתב כי ניסיתי גם לדבוק בהוראות על גב מדיום הבד הספציפי שלי, אז ניסיתי ללכת על הקו בין אלה לבין זה של קריסטי) וערבבתי אחד חלק צבע לטקס וחלק אחד בינוני טקסטיל בקערה. על מנת לקבל יחס אחיד אפילו קיבלתי את כל סוג-A וזרקתי את מדיום צביעת הבד לתוך כוס מדידה כדי שאדע כמה צבע להוסיף כדי לשמור על הכמויות שוות. כאן אתה יכול לראות שזה היה בערך שליש כוס:

כמובן שבטעות זרקתי יותר מדי צבע לתוך כוס המדידה אז הייתי צריך לשפוך כמות טובה בחזרה לתוך הפחית, אבל בהחלט שמחתי שלא רק ניסיתי לראות דברים (היה לי יותר מדי צבע בתמהיל).

בסופו של דבר ירדתי לשליש כוס צבע לטקס ומזגתי את זה לשליש של כוס מדיום ציור בד שכבר היה לי בקערה.

וערבבתי את זה עם מברשת שהייתה לי בהישג יד. הייתי קצת מודאג כי כל העניין נראה די צהוב אבל צבע הוא תמיד סוג של צבע מוזר עד שהוא מתייבש ונהיה כהה יותר.

ואז הוספתי בערך רבע כוס מים לקערה כדי לדלל קצת דברים לפי הצעתה של קריסטי. לאחר מכן, ריססו את הכיסא במים (השתמשתי שוב בבקבוק ניקוי ישן) כך שהוא היה לח ומוכן לצבע שיגלוש עליו בצורה אחידה (במקום לספוג יותר מדי ולהצטמצם).

הנה צילום ציור בתהליך שג'ון אחז מעבר לכתפי בזמן שהלכתי (פחדתי לטעות כדי לעצור ולהצטלם לתמונה ברורה).

והנה הבא אחרי. ובכן, בעצם נשארו לי עוד כמה צעדים, ומכאן לחכות דקה שאני צריך לייבש את כותרת הכיסא. ג'ון שאל אם אני רוצה לראות את המרק ואמרתי, כן ניחשתם נכון: חכו רגע אני צריך לייבש את הכיסא. מה שנראה לג'ון מצחיק מסיבה כלשהי (אני לא יכול לדמיין למה) והוא הכריז שזו חייבת להיות הכותרת של הפוסט הזה.

הסיבה שהייתי אמור לייבש את הכסא הייתה לכוון את המדיום של הטקסטיל (הוא צריך חום, וכשאתה לא יכול לזרוק את כל מה שאתה מצייר למייבש, כמו כיסא, אתה יכול להפעיל חום עם מייבש שיער. אבל אני קראו שוב את ההוראות על שפופרת הטקסטיל הבינונית ואמרו שאני צריך לחכות יום לשלב הגדרת החום אז צפינו במרק ובכיסא הצבוע והמטורף שלי יושב בפינת הסלון ומתייבש.

הנה כמה רשמים ראשונים:

• זה יותר מדי ניאון ולא ירוק תפוח כמו שהייתי רוצה (אשמתי מאז שבחרתי את הצבע, אבל אפשר לתקן את זה עם צבע אחר).
• בנאדם, זה לקח נצח! למעלה משעה וחצי לצביעת כיסא אחד (מרחתי כמה שכבות אחידות לכיסוי טוב יותר). זה מביא ל-12 שעות מוצקות לביצוע כל שמונת הכיסאות.
• זה נראה די זול והמערבולות המעצבנות האלה בבד עדיין מופיעות. לִרְאוֹת?

ארגון מטבחים של איקאה

וכאן הגענו אחרי שישנו עליו:

כיסוי החלקה או ריפוד מחדש הם פתרון טוב יותר עבורנו מכיוון שאנו לא מרוצים מהמרקם המעורפל שעדיין מופיע, התחושה הפריכה למחצה (הם לא חלקים כמו ויניל, יותר כמו יוטה גסה), ומהמראה המוזר של תפרים צבועים (החלקים השטוחים של הכיסא לא נראים כל כך מטורפים, אבל התפרים/קיפולים בפינות פשוט נראים מטומטמים ולא משכנעים - כאילו נצבעו בצורה ברורה מאוד - מאז שכן).

שיטה זו היא ללא ספק אחת מאותן חוויות זה-תלוי-מה-אתה-צייר. כי ברצינות, כמה מדהים הכיסא הצבוע בטורקיז בראש הפוסט הזה? אני אחסוך לך את צרות הגלילה. הנה זה שוב (עם הדרכה מלאה כאן). כל כך מעורר השראה, נכון?

ולמרות שלא זכינו לאותה הצלחה, אנחנו שמחים שניסינו את כל התהליך המטורף הזה רק כדי שיהיה לנו אותו מתחת לחגורות שלנו ולחלוק אותו איתכם (טוב, לא התחלנו למרוח את השכבה האחרונה של אקריליק צבע כדי לסיים את העניינים כי החלטנו להפסיק את המשימה, אבל מאוחר יותר ייבשתי אותה לשיער כדי לקבוע אותה). וזה בהחלט מוגדר לתמיד, אז לכל מי שתוהה אם כיסא צבוע יתחכך על מי שיושב עליו, לא. זה בדיוק כמו איך אתה יכול ללבוש ואפילו לכבס את בגדי הציור שלך שוב ושוב בלי לדאוג אם הם יימרחו. ברגע שהצבע הזה מוכנס לחולצה שלך הוא קשה וקבוע (והמדיום של הבד נועד לעזור לרכך את הצבע כך שהוא יהיה פחות פריך, למקרה שאתה תוהה לגבי התוסף הזה).

אז נכון לעכשיו הכיסא הצבוע בירוק מתגורר בחדר המשחקים העמוס והמטורף בעוד שבעת הכיסאות האחרים הלא צבועים עדיין מסתובבים בחדר האוכל ומחכים לריפוד מחודש או לכיסויים עליזים בצבע ירוק תפוח.

אנו נעדכן אתכם בעוד הרפתקת הכיסא המטורפת הזו תימשך. מי יודע לאן נגיע (הניחוש שלנו הוא כיסויים אבל אי אפשר לדעת)...

פססט- אנחנו מדברים על כך שילדים אף פעם לא מצליחים לרצות את הפריטים היחידים שאינם צעצוע בהישג ידם (השלט, הטלפון הסלולרי שלך, המפתחות, משקפי השמש שלך) ואנחנו חושפים את האהוב מאוד על קלרה (ואם יש להודות מאוד מוזר) צעצועים לא-צעצוע ב-BabyCenter.