בסדר, תעשה את שני עמדות הלילה האלה. למרות שטכנית הם רק שולחנות הצד בסלון...
… שנעקרו מהגעתם של קארל .
אז למרות שהם לא שידות לילה מבחינה טכנית, אנחנו אוהבים את שולחנות ה-Target שלנו (מקולקציית ויקטוריה הגן, שנרכשה לפני כמה שנים) ואת מנורות הזכוכית האלו (מאוסף Nate Berkus שלא קיים כעת ב-Lens N' Things) יותר מדי מכדי לתת להם ללכת ללא שימוש. אז עכשיו הם מצאו בית חדש בחדר השינה הראשי. לפחות בינתיים.
לא רק שהם מתחילים לאזן יותר את החדר, הם עוזרים מאוד במחלקת התפקודים. זרועותיה הקצרות המסכנות של שרי לא יכלו לאחסן את הטלפון הנייד והמגזינים שלה על הרצפה הרבה יותר זמן. בהתחלה תהינו אם הם קצת נמוכים מדי, אבל קראנו במיטה בקלות בזכותם, ואנחנו גם יכולים להגיע בקלות לכל דבר על השולחן מכיוון שהם נמצאים בטווח של 5 אינץ' מהחלק העליון של המזרן, אז אנחנו פשוט מתהפכים ותופסים.
אז למרות שהם אולי לא מתקנים קבועים בעיצוב חדר השינה שלנו (לשרי יש את ההשתוקקות המטורפת הזאת למנורות חצילים מתישהו, ואני, למשל, אשמח למגירה או משהו בשידות הלילה העתידיות שלנו לאחסון סמוי נוסף), הם היו f-r-e-e והם בהחלט תעשה את העבודה לעת עתה.
ותוצר לוואי אחד מגניב של התוספות החדשות שלנו הוא הדרך שבה הם משנים את אופי החדר בלילה. השימוש במנורות השולחן הרכות (במקום אורות המאווררים הלבנים הבוהקים מעל) מפנק את החדר בגדול. זה מרגיש הרבה יותר חם, צבע הצבע מקבל תחושה ירוקה יותר, ויש כמה צללים דרמטיים המושלכים על התקרה, באדיבות אד המיטה .
ואני אפילו לא יכול להתחיל להביע כמה זה מרגיש מדהים להיות מסוגל לכבות את האור בלילה מבלי לקום וללכת כדי לכבות את מתג האור על הקיר יותר. עכשיו אני לא צריך לזייף-שינה אז שרי נאלצה לעשות את זה. מתוק.
הבא ברשימת המטלות של תאורת חדר השינה שלנו: החלפת המאוורר הלא כל כך מטומטם. יש לנו עין על משהו די מטורף, אבל זה גורם לנו לחייך אז זו אפשרות חזקה.
