כשקנינו את הבית שלנו, היו שתי בעיות גדולות שידענו שאנחנו צריכים לטפל בהן מיד:
- התנור העתיק בקומה הראשונה היה מתוחזק כל כך גרוע שלא היינו בטוחים שהוא יפעל
- הגג בן 32 היה בסוף חייו והיה בו חור (הוא דלף באופן פעיל לעליית הגג בכל פעם שירד גשם)
למרבה המזל ידענו על שתי הבעיות הללו כשהצענו על הבית, והצלחנו להחזיר אלפי דולרים בסגירה כדי ללכת לקראת העדכונים הללו (מכיוון שגג חדש ותנור חדש אינם תיקונים זולים בקושי). אז זה היה רק עניין לתקן אותם בהקדם האפשרי. אז בזמן שהיינו בסיור הספרים שלנו, דמיינו אותנו משחקים בתגית טלפון עם אנשי תנורים וגגות על מנת להסדיר את הדברים תוך כדי הקפצה ברחבי הארץ. ובדרך נס, הצלחנו לנקות את התנור ולהפעיל אותו יחד עם גג רעפים חדש לחלוטין בן 50 שנה בתוך כמה שבועות מהבעלות על הבית.
קומפוסטציה בעצמך
זה היה מטורף לראות כמה ריקבון יש (בחלק מהמקרים היה צריך להסיר את כל הגג, כולל הדיקט שמתחתיו, ולהחליף אותו).
זה בהחלט נהיה קצת יותר גרוע לפני שזה השתפר...
... אבל קלרה לא נראתה מופתעת מהערימות של 2 אינץ' של חפצי קירוי ישנים מסביב לבית. ילדת אתא.
מסגרת עץ בעצמך
אהה, הרבה יותר טוב.
אה ולגבי איך בחרנו את הגגן, אנחנו השתמש בהם בבית הראשון שלנו ואהב אותם (הם מבוטחים לחלוטין עסק מקומי בבעלות משפחתית שנמצא במשחק הגג כמעט 60 שנה). עדיין קיבלנו שוב שלוש הערכות קירוי, רק ליתר ביטחון, אבל הם הגיעו במחיר הטוב ביותר, בנוסף הם היו אנשים שכבר השתמשנו בהם - אז זו הייתה בחירה קלה ונחמדה.
כשזה הגיע לבחירת סוג הגג, הסתכלנו סביב בבתים בשכונה שלנו ושמנו לב שלקולוניאלות הלבנים שהכי אהבנו יש סוג זה של גג (זהו גג רעפים בגודל 50 שנה שיש לו צורות גדולות ויפות דמויות צפחה קורה, שנראה יותר מתאים לבית) אז לחצנו על ההדק. אתה יכול לראות אותם בצורה הטובה ביותר על הגג התחתון בצד שמאל של הבית (זה מעל המוסך) בתמונה זו:
מתכון לקומפוסט
אתה מקבל יותר את המראה דמוי הצפחה כאשר אתה מתקרב. הנה תמונה של גגון קטן יותר בגב הבית שמראה עד כמה האריחים בשרניים ומרובעים. המותג הוא GAF Camelot 2, והצבע הוא Antique Slate. למעשה יש לו אחריות לכל החיים, כך שלמרות שהוא ידוע מדי פעם כגג של 50 שנה, הוא יכול להחזיק מעמד זמן רב יותר (לדפוק על עץ). בנוסף יש לו את גושפנקה של Good Housekeeping, וזה נחמד, אבל תמיד הלוואי שהיה חותם אמיתי (אתם יודעים, עם כדור על האף) בלוגו. החמצה הזדמנות.
אבל בעוד הגג החדש הרגיש כמו תיקון נחמד לטווח ארוך (שהיה מנחם במיוחד לאחר שאישרנו שאין נזק או עובש לטווח ארוך מהדליפה הזו), המשכנו להיתקל בבעיות עם התנור. אז התיקון הראשוני הזה הרגיש כמו פלסטר בעוד שהגג החדש היה שיפור מוצק ויפה. ככל הנראה התנור היה מקורי לבית (בן 32) ומעולם לא נוקה. לעולם לא! הם אפילו לא חשבו שהפילטר הוחלף פעם אחת. אז כן. זה היה, במילותיו של רוב לואו ב-Parks & Rec, ממש בלגן לוהט.
ומכיוון שהוא היה כל כך ישן ומעולם לא עבר שירות או תחזוקה, היה קשה מאוד למצוא חלקים. אז לבסוף אחרי קריאת השירות החמישית שלנו בערך (הרחנו ריח גז במוסך, שהיה מפחיד וחששנו שיש איזושהי דליפה או בעיית פחמן חד חמצני) קיבלנו שיחה די מדהימה מאנשי האחריות הביתית שלנו. קיבלנו תנור גודמן חדש לגמרי (שמגיע עם אחריות מדהימה). על חשבון הבית! כמו בעניין, זה הולך להיות בחינם הודות לאחריות הבית של שנה אחת שקיבלנו כשקנינו את הבית שלנו (שילמנו בערך 500 דולר עבורו בסגירה כי ידענו שאם משהו משמעותי יישבר בזמן הזה, זה יהיה מכוסה, ו השקט הנפשי נראה לנו שווה את זה). הרשו לי לומר לכם, כשהם נכנסו לחניה שלנו עם תנור חדש של 5K (שכלל התקנה בחינם וקצת עבודת תעלות חדשה)... ש-500$ היה הכסף הכי טוב שהוצאנו אי פעם!
אז אלו שני עדכונים שעשינו כבר כשהגענו לבית, רק בגלל שהם לא יכלו לחכות. מצטערים שלקח כל כך הרבה זמן עד שחלקנו אותם, היינו צריכים לפנות קצת כאוס מרגש שצברנו במוסך כדי לקבל את הצילום המדהים המדהים הזה של התנור שאתה רואה למעלה.
מצד אחד זה הרגיש ממש נחמד לבדוק שני דברים עיקריים מהרשימה כל כך מוקדם (במיוחד שאחד היה פנוי מחברת האחריות הביתית ואחד שולם בכסף שקיבלנו בחזרה בסגירה), אבל זה גם היה מוקדם נחמד. שיעור שללהטט בין שני בתים היה הרבה יותר מהמם מאחד. למעשה הוריו של ג'ון נאלצו לפגוש את אנשי השירות בבית החדש שלנו לפגישה עם תנור חירום פעם אחת כי היינו במטוס שחזר מתחנת סיור בפאלו אלטו.
להסיר כתם מהסיפון
אז דאגנו לשני הדברים החשובים הגדולים האלה מהר ככל שיכולנו ומיד חזרנו למצב הבית הנוכחי בתקווה להימנע משריפת מוח מיידית (זה דבר, נכון?). ואז לאחר שסיימנו את הסיור, החגים ושאר הפרויקטים שרצינו להשלים בביתנו האחרון, סוף סוף הרשינו לעצמנו להחליף הילוכים בחזרה למצב בית חדש. מה שהיה כל כך מרגש שגרם לי לרצות לכתוב מילה אחת עם 3,000 מכתבים כמו זה:
Squuuuuuuuueeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeee!
תוך כדי הריקוד הזה.
אז חייב להיות שיעור כאן איפשהו, נכון? אולי כדאי לשקול ברצינות את האחריות הביתית של 500 דולר, רק בשביל השקט הנפשי! ואני חושב שיש משהו בשיטת איסוף הגג שלנו (ממש פשוט נסענו בכל השכונה שלנו בוהה באלה שהכי אהבנו וניסינו לנתח למה אנחנו אוהבים אותם). עשית זחילה שכונתית כמונו? האם אי פעם קיבלת משהו בחינם במהלך השנה הראשונה לבעלות הבית הודות לאחריות הבית?
עדכון: זה היה ממש מעניין לקרוא את החוויות של כולם בקטע התגובות. בעוד שחבורה של אנשים השיגו פריטים חדשים בזכות אחריות ביתית (ויש אנשים שמחדשים אותם כל שנה מאז שהם מוצאים אותם כל כך שווים את זה), אחרים לא היו כל כך מרוצים משלהם ויש להם סיפורים נוראיים של תסכול ואכזבה. נראה שזה באמת תלוי באזור, בחברת האחריות ובכל מצב אינדיבידואלי.
