לפני כמה שבועות שיתפנו באינסטגרם איך (סוף סוף) עיצבנו את החצר הקדמית בבית החוף שלנו בקייפ צ'ארלס. אבל רצינו לתת לכם עוד כמה פרטים על איך הרסנו את זה תוך כמה שעות, מה שתלנו ואיך זה קורה היום (כמעט חודשיים מאוחר יותר). בנוסף, אנחנו אוהבים את הרעיון של התמונות האלה בבלוג כדי להסתכל עליהן אחורה בעוד כמה שנים כשהדברים ממשיכים לצמוח. בית החוף מקבל טונות של שמש, אז הכל נראה ממש שמח עד כה.
לעתים קרובות אנו לא מרגישים בטוחים מאוד במחלקת הגינון והגינון (ולכן להסתמך על אנשי מקצוע לחצר הבית שלנו ) אבל ידענו שאפילו הכישורים המוגבלים שלנו יכולים לשפר באופן דרסטי את מצב הצמחייה בבית החוף. לעיון, זה היה מצב הגינון שלו כשקנינו אותו לראשונה:
אבל אפילו לאחרונה כמו החורף הזה, הדברים עדיין נראו עגומים למדי. בטח, הבית עצמו עבר כמה שינויים דרמטיים למדי, אבל החצר עדיין נראתה עצובה מאוד. לא אכפת מהבלגן הענק של גפנים בקדמת התמונה הזו. זו תמונה לאחר שהקבלן שלנו הסיר את הסככה החלודה בחצר האחורית ופינה את הקיסוס הארסי המשתולל שהקיף אותה - שבסופו של דבר ליד המדרכה ממתין לאיסוף. זה ממש העלה את האווירה. נתן לזה אווירה זדונית מסוימת.
אז באפריל, גילינו ששבוע הגנים ההיסטורי של וירג'יניה מגיע לקייפ צ'ארלס. לא ש הבית שלנו יהיה בסיור, אבל עם הרבה תיירים שמגיעים לעיר, ידענו שהם יהיו עוברים ממש על פני הבית שלנו (בית בפינת הרחוב שלנו היה בסיור). אז לקחנו את זה כתאריך יעד להלביש סוף סוף את החצר הקדמית שלנו. למזלנו, החצר לא גדולה במיוחד, אז הצלחנו לדפוק אותה רק בבוקר אחד.
בלי לדעת אם המשתלה המקומית תהיה פתוחה לעונה עדיין (היא נסגרת לחורף) הצטיידנו בכמה צמחים בהום דיפו המקומי שלנו לפני נסיעה של 2.5 שעות לחוף המזרחי. M.O. הטיפוסי שלנו. כאשר רכישת צמחים היא:
- בחר מגוון של צבעים, גם אם זה רק אומר וריאציה בירוקים
- חפשו לשלב גבהים שונים כך שהכל יגדל פנימה וירגיש מגוון ומרובד
- קרא את התוויות כדי לוודא שהן פועלות בתנאים שיש לנו (שמש מלאה, שמש חלקית וכו')
- בחר צמחים רב שנתיים על פני שנתיים במידת האפשר (כלומר הם חוזרים בכל שנה בניגוד למות בחורף)
- לכו עם כמה שיותר צמחים לא נשירים (כלומר הם לא יפילו עלים בחורף, מה שיכול לגרום לכל ערוגת הנוף להיראות כאילו היא מלאה במקלות חומים מיובשים ארבעה חודשים בשנה)
עם זאת בחשבון, שמרנו על דברים פשוטים ורכשנו את מה שאתה רואה למטה:
- 3 שיחי ליגוסטרום שמש (צבע ירקרק-צהוב עז, אל תפיל עלים בחורף)
- 3 שיחי גרדניה (עלים כהים יותר עם פרחים לבנים שפורחים, אין להפיל עלים בחורף)
- 3 פלוקס פורחים סגולים (פרחים צבעוניים שזוחלים כמו כיסוי קרקע - הם אמנם מפילים עלים אבל הם רב שנתיים, אז הם צריכים לחזור כל שנה)
- 2 שרכים גדולים לתלייה במרפסת (הדברים היחידים שאנחנו מתכננים להחליף בכל אביב)
קניית הפלוקס הייתה ממריצה בצורה מוזרה. אנחנו לא יכולים לשתול שום דבר שפורח כאן בבית כי הצבאים חייבים לקבל הודעות באייפון שלהם על זה או משהו כזה. זה פשוט נראה שברגע שמישהו מניח אותם באדמה הם נשנשים בדל. אנחנו אוהבים את הצבאים, אבל לפעמים הם מזעזעים אמיתיים. למרבה המזל, לקייפ צ'ארלס אין את אותה בעיה, אז הרמנו את הפלוקס כי לשכנה שתי דלתות למטה כבר יש מיטה נחמדה של פלוקס זוחל וחשבנו שהסגול ייראה כיף עם בית ורוד.
בקיצור, העמסנו הכל במכונית ויצאנו לכביש למחרת.
מכיוון שאנחנו רק מקצוענים אמיתיים, אף אחד מאיתנו לא הצליח לצלם שום תמונה של התהליך (נראה שזה קורה הרבה כשאנחנו עובדים מתחת לשעון המתקתק של צורך לעלות על הכביש בזמן כדי לחזור לפני הילדים מחוץ לבית הספר). אבל בעצם השתמשתי באת כדי לחתוך כמה ערוגות שתילה משתוללות ששרי ואני שרטטנו בעפר משני צידי המרפסת. המשתלה המקומית היה פתוח, אז הצלחנו לתפוס עוד כמה צמחים:
- 2 שיחי קמליה גבוהים יותר לעיגון כל צד של הבית (הם פורחים ולא מפילים את העלים שלהם)
- 2 פלוקס זוחל לקצה המדרכה (מי אומר לא לעוד פרחים רב שנתיים?)
- כמה שקיות של מאלץ' כדי לסיים את העבודה
אומנם, הבנו אחר כך שאנחנו לא ממש משוגעים על רצועות החיפוי הקטנות האלה שמחברים את המיטות הראשיות לפינות הקדמיות, אבל לא היה לנו זמן לתקן אותן בטיול הספציפי הזה. בנוסף, היו לנו ציפיות נמוכות מאוד שהפלוקס הזה יישאר בחיים. אחרי הכל, לא הייתה לנו שום מערכת להשקות את הנטיעות שלנו בזמן שאנחנו איננו (מלבד אמא טבע) אז בעיקר קיווינו שהם יישארו בחיים במהלך אירוע שבוע הגן ההיסטורי.
ובכן, מהר קדימה כחודשיים והדברים מסתדרים בצורה מפתיעה! לא רק שהכל שרד, אפשר אפילו לומר שכמה דברים שגשגו! הצבע של החיפוי אפילו הלך והתרכך, אז כבר לא אכפת לנו כל כך מהשברים המטומטמים לאורך המדרכה.
הליגוסטרום והגרדניז כבר גדלו לא מעט, ואפילו היו לנו כמה סיבובי פרחים על הגרדניות (תודה לטיפים של כולם באינסטגרם על שחרור הפרחים הישנים). הפרחים הסגולים על הפלוקס קמלו, אז גזרנו אותם בתקווה לדרבן קצת צמיחה רעננה שם.
למרות שהדבר שאני כנראה הכי מתרגש ממנו הוא צמח מסתורין בצד שמאל של הבית, שחזר עם נקמה. השיח הזה היה די ענק כשקנינו את הבית (פשוט גלול למעלה כדי לראות אותו - הוא היה גבוה כמעט כמו דלת הכניסה!) אבל היה צריך לקצץ אותו בחזרה במהלך הבנייה כדי שניתן יהיה להוסיף דברים כמו הציפוי ואת יסוד הלבנים ניתן להצביע מחדש.
ואז במהלך ציד מד מים נהדר של 2017 היה צריך לחתוך אותו לגמרי לגדם. אבל זה עושה קאמבק מהיר (זה זה שבקצה השמאלי למטה). זה צריך להיות עוגן נהדר ולספק קצת פרטיות בצד הזה ברגע שהוא מתמלא יותר. אנחנו בהחלט נשמור אותו לגזום כך שהוא לעולם לא יהיה גדול כמו הדלת שוב, אבל צמח חופשי שמתחדש מגדם נותן לי שמחה גדולה (וביטחון בקשיחות שלו).
יש עדיין הרבה יותר לנוף בבית הזה, במיוחד בצד ובחלק האחורי, אבל כל זה בהמתנה עד שנוכל להתקין את הסככה והפטיו שלנו... וזה בהמתנה עד שהדופלקס מתקדם קצת יותר... אז מי יודע איזה סוג של לוח זמנים נעמוד על זה. אבל לפחות בינתיים, יש לנו את החלק הקדמי נראה הרבה פחות חשוף. בנוסף ההידראנגאה של השכנה התחילה לפרוח והן ענקיות וצבעוניות (וגם משהו שהצבאים אוכלים כמו ממתק בריצ'מונד), אז שרי עשתה קמפיין לשכבת חלק מהן לא רק בצדדים ובחלק האחורי, אלא אולי בחלק הקדמי. גם גינון. תעדכן אותך אם/כאשר היא תמצא את דרכה. הא!
אם אתה מחפש עוד רעיונות ופרויקטים לעיצוב נוף או לרסן משיכה, יש לנו קטגוריה שלמה של שדרוגים חיצוניים - כולל כמה מהמועדפים האלה:
ארון ליד המיטה בעצמך
