זוכר מתי הזכרנו להשיג את מפתחות הברזל הישנים האלה תמורת 8 דולר בחנות עתיקות במערב וירג'יניה בזמן ביקור אצל סבתא של ג'ון? טוב סוף סוף הספקתי לצייר אותם ולתלות אותם בגלריית מסגרות המסדרון שלנו (ראה איך הכנו את זה כאן ). איפה סחטנו אותם פנימה? ובכן, ראית את מפתח מציין המיקום של הכרטיס? זה היה, ובכן, רק מציין מקום.
כיצד להוסיף דפוס כתר
יכולתי לצבוע אותם בקלות לרסס עבור מהפך מהיר, אבל מכיוון שאני אוהב להשתמש בצבע ללא VOC בכל פעם שאני יכול (במיוחד מכיוון שיש לי גלון ענק של צבע לבן בכל עת), בחרתי רק להבריש כמה שכבות ביד. זה אותו צבע חצי מבריק אולימפי פרימיום No-VOC שאני תמיד משתמש בו לחיפוי ולדלתות בלבן מדף אם אתם תוהים.
ואז החלטתי שהנקודה על הקיר עם מפתח מציין הכרטיס שלי עשוי שלא להכיל את טבעת המפתחות הגדולה הזו, כמו גם שלושה מפתחות נפרדים תלויים ברצף, אז השתמשתי בכוח ליידי ובמסור פריצה כדי לחתוך את טבעת הברזל שחררו כל מפתח לתלייה בפני עצמה.
לאחר ליטוש חלק מהצבע הלבן לגימור וטהור חיכיתי שיתייבשו והשתמשתי בחוט ממגירת הזבל שלנו כדי לחרוז כל אחד בגבהים משתנים לתוצאה מאוזנת אך לא סימטרית מושלמת.
במילותיה של ה-BFF הדמיוני שלי בת'ני פרנקל (אני יודע שהיא לא מתאימה לכולם, אבל אני אוהב אותה), כי היא נושבת:
אני אוהב להציץ בהם דרך הפתח הרחב במטבח...
... ומביטה בהם בזמן שאני הולך מחזית הבית לחלק האחורי (או להיפך)...
אז זו התוספת החדשה ביותר לגלריית מסגרות המסדרון הגדולה. לו רק יכולנו להסתדר ולהתחיל בצד השני של החומה. אתה יכול לראות שבשלב התכנון שלו - הכל מכוסה בעיתון - כאן . ובסרטון הזה, עדיין מכוסה בעיתון. אולי מחר…
וואו, האם הפוסט הזה באמת מכיל רק 354 מילים? זה עשוי להיות שיא לקתי פטפטנית כמוני. אני קצת מרגיש כמו עצלן. אבל מה עוד אני יכול לומר על המפתחות? צבעתי אותם, ניסרתי אותם, כיוונתי אותם, תליתי אותם, צילמתי צרור תמונות, הצהרתי על אהבתי למפתחות הללו. הסוף. רגע, אני יודע מה הפוסט הזה צריך. הייקו בנושא:
מפתחות ברזל קטנים
צבעתי אותך לבן (הפתעה)
רגע, אף אחד לא מופתע.
מערכת pax
אוקיי, עכשיו יש לנו יותר מ-400 מילים ויש קצת שירה. שרי החוצה.
