הרם את היד שלך אם אתה חושב שאני אנאלי.
רצועת סיפון
(אני אשהה בזמן שאתה עושה את זה).
ובכן, כנראה שכן. אני בהחלט סוג A. אבל אני חושב שאולי יש תפיסה מוטעית שהבית שלנו בוהק והברזים תמיד מוארים ואין נתזי משחת שיניים על המראות. כן נכון, הלוואי. ניסינו להפריך את כל העניין המושלם עם הסרטון הזה (כן, אנחנו משאירים בגדים על הרצפה ודוארים בערימה כמו שאר האוכלוסיה- חחח) ונראה היה שההמונים חשו הקלה.
אנחנו בני אדם, אני מבטיח (למרות שאני די בטוח שאם לא הייתי אנושי הייתי מעמיד פנים שהייתי למטרות הטמעה), והסוד המלוכלך שלי הקשור לגבו עשוי רק להוכיח את זה אחת ולתמיד (תוכיח שאני אני בן אדם, לא להוכיח שאני רובוט מתבולל). בדוק את המנורה הזו - מ-Lens N Things דאז - שיש לי יותר מארבע שנים. זה יותר מ-1,460 ימים. כן, זה המלבן הדביק שהותירה תג האישור שהיה שם כשקיבלתי אותו. כן, הגו' הוא למעשה עתיק. פשוט אף פעם לא קרצפתי את זה.
כנ'ל לגבי גב מיכל הקרמיקה (של Target) מלפני שנתיים לפחות בו אנו משתמשים כדי להחזיק את כלי ההגשה והבישול שלנו. אני פשוט מסובב את המיכל הדביק לאחור כך שהוא פונה לקיר וממשיך בדרכי העליזה.
עשה זאת בעצמך מקיף אח
כמובן שהיציאה לעצמי גורמת לי להרגיש שאני צריך לתקן את שני המצבים הדביקים האלה (אמא שלי מדי פעם גולשת בבלוג- היי מא!), אז עם קצת סבון (ד'ר ברונרס אם אתה תוהה, מסוג השקדים) וקצת מים אני יוצאת כדי לשים את השפשוף שלי. בוא נקווה שבעוד עשר דקות אני אשיר דינג דונג, הגו נעלם. אני חייב להודות שאני חושש שאולי יהיה קצת קשה להסיר אותו הודות לשנים של תרדמה. אז זה מה שאני עושה היום אחר הצהריים (יחד עם המשך הצעת קונסולות וקצת כתיבת פוסטים). וואו, לצאת מהסוד הדביק שלי מרגיש די טוב. אני לא יכול להיות לבד בזה נכון? בבקשה תגיד לי שמישהו אחר שם רק מסובב דברים כך שהפגמים יפנו לקיר.
