כנראה שאיסוף למעלה מ-100 דברים להיפטר מהם לא לקח כל כך הרבה זמן כמו שחשבנו (ראה את הרשימה המלאה של הפריטים המטוהרים כאן), אז השתגענו והחלטנו לערוך מכירת הובלות ברגע האחרון בשבת האחרונה (רק כדי להיפטר מדברים בזמן שעדיין היה לנו את זה ששום דבר ברזל לא יהיה שטות - אתה יודע, לפני שהחלטנו לשמור על כמה דברים בסביבה). לקח לנו בערך שבועיים לתכנן מכירת החצר האחרונה שלנו , אז קבלת ההחלטה לקיים את זה רק יומיים בחוץ הייתה קצת מורטת עצבים, אבל הימים לא מתחממים יותר, אז הבנו למה לבזבז זמן? בנוסף, אירוח של מכירה בחצר אינו מדע טילים - במיוחד לאחר שאספתם את כל הסחורה שלכם והחלטתם נפשית ללחוץ על ההדק. בנוסף עם ערוץ מזג האוויר שקורא לשמיים שטופי שמש ומזג אוויר של 69 מעלות חשבנו שזה סימן.
אז פרסמנו מודעה בחינם ב-Craigslist וציירנו כמה כרזות כיוון ניאון לתלייה בשכונה. אתה יכול לקרוא טיפים נוספים לאירוח מכירה בפועל כאן בפוסט הזה של פעם.
למרות החששות שלנו שאף אחד לא יוצא למכירה בחצר באמצע נובמבר, המכירה הייתה נהדרת. הייתה לנו הרבה תנועה קבועה, קלרה נמנמה במהלך השעתיים הראשונות של המכירה (כשהיינו הכי עסוקים), והרווחנו יותר מ-300 דולר. שלוש מאות שעועית זה נהדר, אבל החלק הכי טוב במכירה הוא שנפטרנו מכ-85% מהדברים שלנו. וזה דברים שאנחנו עכשיו לא צריכים לארוז ולזוז. מה שאומר יותר אנרגיה לפריקה, לצביעה ולכל הדברים הרבה יותר מהנים (כן, הדברים האלה כיף לנו - אנחנו מוזרים).
הנה איך נראתה הנסיעה שלנו לקראת תחילת המכירה (לא צילמתי אמת לפני צילום כי הקונים המוקדמים העסיקו אותנו מדי לזמן מה).
מדפים צפים לחדר השינה
הנה כל מה שנשאר עד סוף המכירה. וכל פריט עשה את דרכו לתרומה תוך שעה בערך באותו אחר הצהריים (הייתה לנו מדיניות קפדנית של שום דבר-חוזר-לבית).
ניקוי דיס
נזכרנו גם כי אירוח מכירת חצר יכול להיות די משעשע. הנה כמה דגשים:
- הנעליים היחידות ששרי מכרה היו לילדה בת 11. כן, כנראה שלשרי יש רגליים לפני גיל העשרה (מידה 5.5 לרוב).
- חבילה של ילדי השכונה הופיעה על האופניים שלהם לקראת סוף המכירה וקנתה מבחר אקראי של חפצי חפצים, שחצי מהם אנחנו לא בטוחים שהם ידעו מה לעשות איתם (למשל, הם היו משוכנעים כפית זכוכית מנוחה הייתה קרן נעליים).
- פגשנו את השכנים החדשים שקנו את בית הצימר שתמיד התפעלנו ממנו (מוצג כאן ). אבל לפחות עכשיו רהיטי המרפסת שלנו יזכו לגור שם.
- יצא לנו לשוחח עם שני קוראי בלוג שהופתעו לטובה על כך שנקלענו למכירת המעבר שלנו (אנחנו לא חולקים את הכתובת שלנו מסיבות ברורות, וזו הסיבה שלא פרסמנו על המכירה מראש).
- שלא ידענו את שמותינו אבל זיהה אותנו מהטיולים הליליים שלנו, אחד השכנים קרא לנו משפחת התינוק-צ'יוואווה - שהיינו רוצים שתישאר. חייב לאהוב כינוי טוב בשכונה.
- למדנו מלקוח אחד על חילופי ספרים במידלות'יאן, שם החלפנו מאוחר יותר את הספרים שלא נמכרו בזיכוי... שמיד נהגנו לקנות שני ספרים חדשים עבור קלרה. אובססיה חדשה? חשבון.
- המכירה הפכה בסופו של דבר למסיבה שכונתית מאולתרת שבה זכינו להתעדכן ברכילות האחרונה מכל הסובבים (הודות לשמיים שטופי השמש והטמפרטורות המתונות, זה בסופו של דבר היה יום נחמד כל כך).
- בדיוק כמו בפעם הקודמת, כלב אקראי בחופש הגיע לבקר. למרבה המזל זה היה קצת פחות סוער מזה מהמכירה הקודמת שלנו (שבסופו של דבר שחייה בבריכה הקטנה שהייתה לנו פעם בחצר האחורית).
אוקיי, אז זה הסיפור על מכירת המעבר הקטנה שלנו. מרגיש טוב להוציא את הדברים האלה מהחיים שלנו (ושיש לנו קצת יותר כסף בכיס). כנראה יעבור זמן עד שנצטרך לארח עוד מכירה בחצר, אבל אל תהסס לתת כמה טיפים לאחרים (או סיפורים מהנים מחוויית מכירת החצר שלך). מישהו אחר תמיד זוכה לביקור של כלב אקראי? או שיש להם רגליים קטנות להחריד שהופכות את מכירת הנעליים למבוגרים לאתגר?
פססט- אנחנו מדברים על איך לאחרונה שיפצנו את שגרת החיתולים והמגבונים המלוכלכים שלנו ממש כאן ב-BabyCenter. נשמע כיף נכון?
