בדיוק כמתוכנן, קיימנו בסוף השבוע את מכירת החצר הראשונה שלנו. זה היה הרבה עבודה, אבל זה גם היה הצלחה מוחלטת. נפטרנו מהכל והרווחנו בדיוק 425$ תוך כדי. צ'ה-צ'ינג. (זה החלק שבו אני לא חושב על כמה כנראה שילמנו על הכל מלכתחילה - אם כי להגנתנו, כמות טובה של דברים נמסרה או הוענקה במתנה).
לא היינו יכולים לעשות את זה בלי טיפים נהדרים שקיבלנו מכם . הנה פירוט מהיר של כמה מהעצות שלך שהפעלנו (וכמה דברים שלמדנו בדרך):
שטח קטן מדפים בחדר כביסה
ואתה יודע שאנחנו אוהבים טוב אחרי אז הנה שלנו... ובכן, לפני שארזנו את המכונית לטיול הרצון הטוב (ולפני ששכנה חזרה בשביל סט הפטיו שנרכש בעבר). כל מה שנותר היו כמה ספרים, בגדים ונעליים (אף אחד לא יכול היה להתאים למידה 5 של שרי). כל הפריטים המושלמים לתרומה.
לבנות פח קומפוסט
בנוסף לקצת מולה ומרתף ריק יותר, היום נתן לנו גם כמה סיפורים טובים.
ראשית, היה לנו העונג למכור את דלת המסך הישנה שלנו (הצהובה שראיתם בכותרת למעלה) לזוג חבר'ה שרק התחילו לבנות בית ירוק. הדלת עמדה ביעד שלהם לבנות באמצעות חומרים ממוחזרים בלבד והם אפילו דיברו על עיצוב הבית סביב צבעו הצהוב העליז. התרגשנו שזה יזכה לחיות בצורה כל כך אצילית וידידותית לסביבה.
אמבט רגליים מחודש
אחר כך ביקר אותנו באדי, כלב גדול וידידותי שהשתחרר מהבעלים שלו ונדד כדי להטיל אימה על הקונים שלנו. אחרי כמה ריצות והתגלגלות, שרי הצליחה לסכסך אותו לתוך החצר האחורית שלנו בזמן שיצאתי לדרך למצוא את משפחתו. חזרתי (עם שכנה חסרת דאגות בגרירה) ומצאתי את באדי מתקרר בבריכת האמבט השקועה שלנו (שהייתה מכוסה, אגב, עד שבאדי קפץ לטבול).
באדי רטוב למחצה בסופו של דבר הגיע הביתה בשלום, ושאר המכירה יצאה ללא תקלות. וכל העניין היה די מהנה... אבל אנחנו לא ממהרים לצבור שוב כל כך הרבה זבל.
