בדרך כלל אנו מרגישים די בטוחים ביכולת שלנו לבחור צבע צבע. אבל משהו בבחירת הצבע האפור המושלם עבור שני אזורי מגורים עיקריים בבית שלנו גרם לי לעצבן במיוחד (אנחנו הולכים להשתמש באותו הצבע בחדר האוכל העתידי, במסדרון הראשי ובסלון בשביל המשכיות נחמדה). לשרי היה יום שדה ששאל אותי על שיתוק הצבע שלי. ממש ניחשתי שניה בכל דוגמית שהסתכלנו עליה. בטח, אני אוהב את זה... לא אני לא, אני שונא את זה. כן, זה הייתי אני.
אני מאשים את הנוירוזה שלי בכך שבחרתי בגוון אפור מחריד לצבוע את חדר השינה שלי בחטיבת הביניים (בחרתי בו כי אהבתי את השם - Cannonball או Cannon Smoke או משהו אחר שנשמע כמו לפוצץ דברים). בדיעבד זה היה חשוך מדי, קר ודומה לכלא. למרבה המזל חיממתי אותו עם שטיח לוני טונס אדום בוהק וכריות זריקה של השטן הטסמני (אל תקנא). אבל איכשהו אני לא חושב שזה פתרון מקובל הפעם.
אז שכנעתי את שרי (שהייתה הרבה פחות ביישנית בנשק ממני, היא כל הזמן אמרה בואי פשוט נבחר אחד ונעשה את זה!) שכדאי לקנות בודקי צבע ולנסות כמה צבעים לפני שמתחייבים. היא ממליצה על האופציה הזו כל הזמן לקוראים עצבניים מהציור, אז לא היה קשה מדי לשכנע אותה שאנחנו צריכים לעשות את זה לפחות פעם אחת. אז צמצמנו את זה לשלושת המתמודדים המובילים שלנו הדומים-אך-שונים-די כדי לעזור-לנו-להחליט:
הם, משמאל לימין: קולינגווד, ינשוף גריי ומונשיין (כל הצבעים של בנג'מין מור מעורבבים בסמפלרים Olympic Premium No-VOC של Lowe's - שהם כ-2.50 דולר לפופ). כמובן, במאמץ להוכיח את יכולותיה הנפשיות-צבע, שרי התקשרה לאהוב עליה עוד לפני שפרצה את המכחול. האם אתה יכול לנחש באיזה מהם מדובר? רמז: זה מתחרז עם כפית שלי.
הנה הם בחדר האוכל העתידי, צבועים באותו סדר (עם קולינגווד למעלה ו-Monshine למטה):
איך לחבר מכונת כביסה חשמלית
רק עשינו שכבה אחת עם מכחול (היה לו כיסוי מעולה) עשינו כמיטב יכולתנו לשמור על קצוות נוצות, כך שכשאנחנו בסופו של דבר צובעים מעל הכל, לא נשארנו עם ריבועים מוגבהים מעט במקום שבו בדקנו (ובגלל זה לא השתמשנו ציירים מדביקים דבק כדי ליצור ריבועים מושלמים שגם עשויים להיות גלויים לאחר שנצבע עליהם).
ובכל פעם שהצליחה יתר על המידה (או סתם מישהי שאוהבת לצייר), שרי אימצה סוף סוף את שיטת הריבוע המבחן והמשיכה וצבעה דוגמיות גדולות גם בחדר המשפחה. סט אחד ליד הטלוויזיה...
ועוד סט ליד החלון הגדול (מכיוון שהוא מקבל כמות שונה של אור יום).
קרש גיהוץ בקיר
אחרי הכל, אחד הדברים הגדולים בבודקים האלה הוא שאתה יכול לראות איך נראים צבעים מסוימים לאורך היום ובכמויות שונות של אור יום ואור מלאכותי. אנחנו עושים זאת גם עם דוגמיות הצבע הקטנות, אבל בהחלט היה נחמד לשפוט פעם אחת צבע מהצד השני של החדר.
אם כבר מדברים על אורות שונים, הנה כל הצבעים שוב בלילה כשהדברים הרבה יותר צהובים מהאור המלאכותי (כולם צבועים באותו הסדר כמו שרשום לעיל, אגב):
אז אחרי כמה ימים סוף סוף הודיתי ש(תגידו את זה איתי) שרי צדקה כל הזמן. Moonshine, זה שבתחתית, הוא ללא ספק האהוב עלינו מהחבורה. קולינגווד (העליון) כמעט כבש אותנו, אבל הוא כל כך חם/שיזוף שזה הזכיר לנו הרבה את החול הלבן של גלידן, שהיה בסלון ובמשרד של הבית הראשון שלנו. אנחנו אוהבים את הצבע הזה, אבל הוא לא מספיק אפור בשביל מה שאנחנו רוצים הפעם, אז ברוח של לעשות משהו רענן וחדש חצינו אותו מהרשימה. והינשוף האפור (האמצעי) קרא כירוק/כחול מדי באור הבית שלנו, אז חששנו שגם הוא לא יקרא מיד אפור ובמקום זה עשוי להיות כחול-אפור בוצי, וזה מה שהיה לנו בחדר השינה והמטבח של הבית האחרון שלנו.
שרווין וויליאמס אולטרה לבן מול אקסטרה לבן
Moonshine הוא כנראה הטהרני מבין האפורים שבדקנו, וכמעט יש לו איכות מבריקה רכה - כאילו יש קצת כסף מעורבב. אנחנו מתלהבים מזה כי הוא בהחלט כהה מספיק כדי לגרום ליציקות לקפוץ (במיוחד ברגע שאנחנו צובעים) אלה שבסלון הלבן) אבל זה לא בהיר או רווי מכדי להתחרות עם וילונות, אמנות ואביזרים נועזים יותר שאנחנו מתכננים להציג. עכשיו אנחנו רק צריכים להחזיק אצבעות שנוכל למצוא את האנרגיה לצבוע את שני החדרים הגדולים בבית שלנו... ואת המסדרון שמחבר ביניהם. למעשה התחלנו את העבודה היום - אבל עם חובת התינוק והבלוג מתנהלת בו זמנית, ייתכן שייקח לנו כמה ימים עד שנסיים. בכל זאת נשתף תמונות ברגע שנקבל אותן!
האם מישהו מכם השתמש בשיטת בדיקת הצבע כדי לבחור צבע? האם זה אישר את הרגשות שלך או שלח אותך לכיוון חדש לגמרי? ומעיזים לשאול כמה זמן ריבועי הבדיקה נשארו פתוחים לפני שהחדר סוף סוף נצבע לגמרי? שלנו עלו כמעט שבוע, אבל יכולנו לראות לגמרי איך זה יכול להפוך לחודש (או שנה) אם עדיין לא היית בטוח ב-100% באיזו דרך ללכת...
