התרסקות הבית: סוף סוף מקסים

אנחנו עובדים על לסיים כמה פרויקטים בשבילך היום - תמונות ופרטים בקרוב! - בנוסף יש לנו תאונת בית שהייתה מאוחרת מאוד לחלוק. זה מרגיש די מיותר במקרה הזה, אבל נגיד את זה מתוך רשמיות: הכירו את ניקול (ובנה הסמיילי אוגוסט).

אם התמונה הזו לבדה לא גרמה לך להגיד רגע, זו ניקול מ-Making It Lovely! אז הרשה לנו לומר שממנה היא ניקול עושה את זה מקסים . אתם יודעים שאנחנו אוהבים לקרוס בתים מכל הסוגים (חלקנו כמעט חמישים מהם, מדירות מודרניות ובתים מסורתיים ועד חללים אקלקטי או רטרו או מוארים וצבעוניים בטירוף - כל אחד מבלוגרים גדולים, בלוגרים קטנים, ולא- בלוגרים בכלל). ומכיוון שהיינו חברים באינטרנט של ניקול מאז שהתחלנו לכתוב בלוג לפני חמש שנים (וזו סוג של מערכת יחסים ארוכה שיש בלי שנפגשנו אי פעם אישית) כמובן שהתרגשנו כשהיא הזמינה אותנו להרוס אותה ואת בעלה משטח Oak Park האיקוני של ברנדון במהלך עצירת סיור הספרים שלנו בשיקגו בחודש שעבר.

אני מרגיש שהבית שלה דורש מעט הסבר כי היא תיעדה את זה כל כך טוב בעצמה, אבל חשבנו שתהנו לראות כמה זוויות שונות של בית שכל כך הרבה מכם כבר מכירים ואוהבים. אין ספק שיש הרבה השראה לקחת. אז, אממ, הנה הסלון שלה...

החדר הזה מקבל את פניכם משמאלכם ברגע שאתם נכנסים פנימה והקירות הם אסטור ורוד מאת בנג'מין מור למקרה שאתם תוהים. אני מודה שהייתי די לחוצה לגבי הצילום של הבית של ניקול. תמיד הערצתי מאוד את כישורי המצלמה שלה אז זה היה די מפחיד לצלם בית כל כך מצולם היטב בנוכחות הצלמת עצמה. אבל שרדתי... עם הזעה קלה בלבד. ניקול אספה כל כך הרבה פריטים מדהימים (אני מנסה לא להכניס כאן מקסים בתור שם התואר המוגדר כברירת מחדל שלי), שזה למעשה בסופו של דבר היה ממש כיף. אה והמראה הלבנה הייתה מבית Ballard Designs, ה-Eames rocker הוא של Modernica, שולחן הקפה הוא וינטג' (נאסף הקיץ ביריד האמנות של Renegade) וגם השולחנות הם וינטג' - הם היו רק כל אחד.

עיטור פתיחת תיק

אחד הדברים המעניינים ביותר בלראות את הבית של ניקול באופן אישי הוא כמה מעט ורוד יש. ניקול היא חובבת צבע עצמית ואני מרגישה שאני תמיד רואה אותו צץ בפרויקטים שלה. אז אני מניח שזה יצר בראשי את הציפייה הוורודה הזו של כל הזמנים (למרות שדפדפתי בסיור הבית שלה הרבה פעמים במהלך השנים). אבל במציאות, רבים מהחדרים שלה הם מצבי רוח, ארציים וחמים - כולל חדר האוכל שלה למטה, שנמצא ממש מאחורי הסלון. למעשה, החדר הבא והיחיד שתראו עם צבע ורוד על הקירות שייך לבתה אלינור בת ה-3.

אני אוהב כל כך הרבה דברים בחדר האוכל הזה. כיסאות המתכת (מ-Industry West) מעורבבים עם שולחן העץ הוינטג'י. גוף התאורה המלוטש מעורבב עם ארון החרסינה מגובה לוח העץ. הבחור המוזר + מרכזי גלים (מ-Floral Art LA). וכמובן הטפט (שהוא Clacket Lane של Mibo).

ראינו את ניקול מדמיינת מחדש את ארון החרסינה שלה כמה פעמים במהלך השנים, וחפרנו לגמרי את נושא השועל שהיה לה כשהגענו (היא הבקיעה את הבחורים האלה על אֲמָזוֹנָה ). שרי וניקול אפילו ניהלו דיונים על מה תהיה החיה הבאה. לשים עליו שועל אולי? אני חושב שגם לאמות נזרקו לשם.

ממש מאחורי חדר האוכל (מבעד לדלת ניתן לראות בתמונת האוכל הראשונה) נמצא המטבח שלהם. ניקול וברנדון אמרו שהם עובדים על כמה שינויים שם, אז לא השתגענו עם המצלמה בחדר המסוים הזה. אבל חשבתי לחלוק את ההפתעה האחת הזו (לי לפחות) - יש שם שירותים מלאים. איכשהו כנראה פספסתי כל אזכור שלו ב-Making It Lovely (למרות שזה עלה מאוחר יותר בפוסט אחרי שחזרנו מההתרסקות). אולד סקול גיגית ירוקה = רוטב מדהים.

מהקצה השני של חדר האוכל נמצא המשרד של ניקול - למרות שהיא לא עובדת ליד השולחן בגודל פעוט שאתה רואה בתמונה. זה רק כדי שהילדים שלה יוכלו לארח לה חברה בזמן שהיא כותבת בלוגים, מעצבת אתרים או חותמת אחרת באינטרנט. השטיח הוא Dash & Albert והבאנר היה מ-Catbird NYC (הוא היה זול אז ניקול זרקה אותו לעגלה שלה כדי להיות זכאי למשלוח חינם).

sw7551

אהבנו לבדוק את הגביעים המונוגרמים שלה באופן אישי (יש לה הדרכה עבורם בבלוג שלה כאן ). והמנורה הצהובה היא מבית Crate & Barrel.

ארון DIY של איקאה

ברגע למעלה, אתה מגיע לאזור הסלון / ספרייה שלהם שתמיד אמרתי שהוא החדר האהוב עליי בכל פעם שגולשים בתמונות שלה באינטרנט. זה לא אכזב באופן אישי. שרי ואני די רצינו לעבור לגור. זה לא יהיה מביך בכלל, נכון? הווילונות הם מאנתרופולוגיה, עץ התאנה הוא מבית Sprout שם בשיקגו, וצבע השוקולד העמוק על הקירות הוא Afternoon Tea של Pittsburgh Paints.

בעיקר התלהבתי מהחלל הזה בגלל כונניות הספרים (מאיקאה, אגב). ניקול וברנדון נפגשו בעבודה בחנות ספרים - ולעובדת הספרייה לשעבר שבי תמיד יש נקודה רכה למדפים על מדפי ספרים.

שרי התלהבה מהחדר הזה מסיבה אחרת. וזה מתחרז עם שמולד שמאנימלים. הם היו ממצא באיביי. למרות שאני חייב לומר שהארונות החומים והלבנים בחדר הזה (שראיתם גם במשרד שלה) קוראים גם בשמי. הם ארונות האפקטיב של איקאה שהופסקו למרבה הצער.

מיד מימין לאותם צבי הזהב נמצא החדר של אלינור. היא מבוגרת מקלרה בערך בשנה וכולנו היינו עצובים שקלרה לא יכלה להצטרף אלינו לחלק הזה של הטיול. השניים האלה היו נהנים.

המיטה והמצעים היו מ-Land Of Nod. לניקול יש די כישרון לסידורים מסוגננים, כך שאוסף האמנות והחפצים מעל מיטתה של אלינור לא היה יוצא מן הכלל. המועדף עלי הוא הבאנר הקטן זה אומר Just Be Cool. אני מרגיש שהפעוט שלנו יכול להשתמש בתזכורת הזו מדי כמה זמן...

חדר השינה של ברנדון וניקול נעים וחם, וקצת גרם לי לרצות לשכב ולקרוא ספר. למזלם התנגדתי והמשכתי לצלם במקום.

הצבע הלבן הטוב ביותר לקירות

הכוכב של החדר הזה הוא גוף התאורה, שהשתוקקתי לראות באופן אישי מאז שראיתי אותו לראשונה פורסם בבלוג שלה לפני כמה שנים. זה אדיסון אור מ-Pottery Barn. וההדפס הבוטני מאחוריו על הקיר הוא מבית Fab.com.

בקצה ההפוך של הקומה העליונה מחדרה של אלינור נמצא התחום של אחיה אוגוסט. הוא בעצם שיחק שם, אז ניסיתי לא להפריע יותר מדי על ידי דחיפה של העדשה שלי בפניו. אחרי הכל, הוא בדיוק פגש אותי כשעה לפני כן. אז במקום זאת תפסתי כמה מהפרטים המדהימים שגורמים לי לרצות לקנות איפה שניקול קונה. כמה מגניבים אלה פרחי אש פיקסל על ידי אומן מקומי?

ושעון דיאגרמת Venn רקום זה של אומן מקומי אחר הרעיד את הגרביים שלי (והזכיר לי שאני צריך להתגבר על כישורי הקליעה שלי אם אני מתכוון לשרוד את אפוקליפסת הזומבים).

כיצד להפשיט את הסיפון בחזרה לעץ חשוף

בהמשך לנושא השועלים, שרי נמשכה כמו עש ללהבה בכל הנוגע למנורה זו מבוססת בעלי חיים (היא ידועה אובססיבי לגביהם ).

למעשה, היא אפילו גרמה לי לצלם את זה מקרוב (זה מ-Target למקרה שתצטרך גם אחד). לשים שועל על זה נשמע יותר ויותר מבטיח. מה אתם חושבים? זה רשמי?

עד כמה שזה היה כיף לראות את הבית של ניקול באופן אישי, החלק הכי כיף היה לראות את ניקול עַצמָה . זה היה כל כך מרענן סוף סוף להיות כולם יחד בחדר כדי לשוחח, להתעדכן, לדבר בחנות, להחליף סיפורי הורות, ובשאר העניינים ליהנות מכמה שעות של להיות חברים מהחיים האמיתיים, לא עמיתים לבלוגוספירה. אה ואתה יכול לקרוא הסיכום שלה על הביקור שלנו כאן בבלוג שלה גַם.

בנוסף, אישרתי את החשדות שלי שהכלב שלהם מורי הוא פחות או יותר בורגר בגוף גדול יותר. כלומר, קדימה - זה לא פרצוף של בורגר שם?

אז שוב תודה גדולה לניקול, ברנדון, אלינור ואוגוסט על שהזמינו אותנו לביתם והיו אדיבים מספיק כדי לבדר את כישורי הצלם הנחשקים שלי. עכשיו, אם נוכל רק לגרום לניקול לכתוב ספר ולכלול את ריצ'מונד בסיבוב ההופעות שלה, נהיה מוכנים להמשך לכיף הזה...

פססט- האם אתה מעז להמשיך את מסיבת ההתרסקות של הבית הזה? אתה יכול לבדוק עוד עשרות כאן.