בסוף השבוע המדויק אחרי שסיימנו את שלנו מהפך חדר אמבטיה גדול , עשינו את זה מחוץ לעיר. זה לא שהיינו מבהים בחדר האמבטיה החדש שלנו (בעצם מצאנו את עצמנו נכנסים לחדר רק כדי להציץ בסביבה המשופעת החדשה שלנו) אבל זה היה יותר כאילו היינו צריכים חופשה שנכפתה על עצמינו לאחר עבודה כה קשה. במיוחד איש האריחים הראשי שלי ג'ון. באמת הגיע לו חופשת סוף שבוע קטנה ונחמדה. אז נסענו חמש שעות עד לבית החוף המשפחתי ברחובות' הציורית, דלאוור (אנחנו יודעים שזה מוזר ללכת לים בקצה החורף, אבל אנחנו אוהבים כמה שקט ומנומנם הוא מחוץ לעונה... ואנחנו תמיד תופסים את הזדמנות לשחק הרבה משחקי לוח, לאכול כמה ארוחות ביתיות נהדרות ולצפות שעות של חוק וסדר וסרטי השכרה שהתכוונו לראות כבר חודשים). אנחנו בדרך כלל גם מפנים זמן להתנדנד בין האאוטלטים (נעליים של 9$? כן בבקשה!) והשנה אפילו הספקנו לתפוס בגדי תינוקות חמודים בזול.
ג'ון גם יזם את חיפוש כיסאות הילדים מכיוון שהוא נימק שאולי נמצא משהו נוח ומושלם לפינת חדר הילדים הצנוע שלנו בזמן החוף, מכיוון שהאזור די מלא בחנויות לעיצוב הבית, חנויות יד שניה ואפילו להציל מקומות כמו זה שאנחנו תמיד נכנסים אליו. בהתחלה לא היה לנו הרבה מזל כשזה הגיע למציאת משהו רך ונעים להדביק בפינת חדר הילדים שלנו להאכלה מאוחרת בלילה ולהתבוננות כללית בתינוק, אבל מצאנו כרית שנראתה בדיוק כמו בורגר...
פריצת ארון מובנית של איקאה
כדי שלא להירתע, מצאנו את הכוח להניח את אביזר הצ'יוואווה הקטן והמצחיק (אם כי איכשהו אנחנו חושבים שהילדה הקטנה שלנו הולכת להיות אובססיבית לאחיה הגדול הפרוותי אז כרית בדמותו תמיד תתקבל בברכה בחדרה) ו המשיכו בחיפושים שלנו. לאחר שנכנסנו לשישה עד שמונה מקומות ללא כל הצלחה (הם או שהיו להם תגי מחיר מנופחים מול החוף או אפשרויות כסאות לא נוחים) מצאנו את עצמנו נכנסים לתוך חנות יד שנייה של קהילת כל הקדושים . ובזה, חברים שלי, פגענו במחנה האם.
אבל אולי כדאי שנסביר מה זה שחיפשנו בכיסא חדר ילדים. אתה מבין, בהתחלה בדקנו רחפנים, ובעוד אמהות רבות נשבעות שהן הדבר הכי טוב בלהיות הורה, אנחנו למעשה מוקפים באנשים (שתי אחיותיו של ג'ון ואחת מחברותיי הטובות) שיש להם ילדים קבועים. כיסאות בחדר הילדים שלהם - וכולם אוהבים את האפשרויות הנעימות והמזמינות שהם בחרו. אין חרטות בקרב אף אחד מהם. אז אחרי שהסתכלנו על חבורת דאונים שלא ממש עשו לנו את זה מנקודת מבט אסתטית (או התהדרו בתג מחיר של 800 דולר כשהם עשו זאת) עברנו במהירות לרעיון של שילוב של כיסא נוח ועות'מאנית. אני מניח שזו עוד אחת מאותן החלטות אישיות של אמא השונות אצל כולם, אבל ידעתי שכל עוד אוכל להרים את הרגליים ולשקוע במשהו נוח, אני אהיה בסדר.
בנוסף, אנחנו די טובים בהערכת האופן שבו נשתמש בבית שלנו, וידענו שאת רוב ההנקה שלי אעשה על הספה בעזרת בופי. מכיוון שאני עובד משולחן קטן במאורה (ששם גם גרה הטלוויזיה היחידה שלנו וממוקמת אסטרטגית ממש ליד המטבח) זיהינו שבין בדיקה בבלוג, צפייה בצינור, ובאופן כללי להסתובב עם הפונט. בשבועות ובחודשים הראשונים, מעבר להאכלות בחצות, סביר להניח שלא הייתי מבלה הרבה זמן בכיסא חדר הילדים (בהחלט לא ראיתי את עצמי חוזר לחצות את הבית לחדר הילדים כל שלוש או ארבע שעות להאכלה). אז זה באמת עזר להבין שנשתמש בכיסא בחדר הילדים כנראה פעם או פעמיים ביום, אבל זה לא יהיה מיקום ההנקה העיקרי שלי (מה שגרם לשלם 800 דולר עבור רחפן מודרני קטן ושיקי או אפילו כיסא גדול ממולא מדי. נראה יותר בזבוז ככל שחשבנו על זה זמן רב יותר).
וכמובן כהורים לעתיד פרנואידים וחסרי מושג, אנחנו אוהבים לעשות את המחקר שלנו כדי להרגיע את מוחנו העצבים. אז עשינו כמה טלפונים לכל אותן אחיות/חברות שהיו להן תינוקות בשנה האחרונה ושאלנו מה הן אוהבות בכיסאות הילדים הבלתי גולשים שלהם. כולם כל הזמן אמרו את אותו הדבר: פשוט קבל משהו נוח והוסף עות'מאנית. ואל תלך ללא זרועות (הידוע גם: תתפתה לכיסא נעלי בית מתוק), כי זה נחמד שיש כמה גבולות של כיסא כדי לשמור על הבופי או האחיזה שלך בבמבינו קצת יותר מוכלת (כדי שלא תתאמץ להחזיק את הידיים שלך במצב מסוים כשהכיסא אינו מספק תמיכה כלשהי). כמובן שאנחנו מבינים שלרבים מכם בחוץ אולי יש קריטריונים אחרים של כיסא חובה, אבל הרגשנו טוב עם העצה הנוחה והתומכת/ללא חוסר זרועות שקיבלנו מהחברים והמשפחה שלנו אז זה מה שאנחנו הלך עם. אני מניח שזה אחד הסימנים לכך שאנחנו מתכוננים להיות הורים: עשינו מחקר וקיבלנו החלטה שנראתה לנו נכונה. ועם הידע הזה, יצאנו בביטחון לציד הכיסאות שלנו כדי לסיים את כל ציד הכיסאות.
מה שמחזיר אותנו לחנות החסכון של כל הקדושים. נכנסנו ומיד ראינו את כיסא הביצה הכי נעים ועוטף. המבנה דמוי הדלי חיבק אותנו כמו שום כיסא אחר שניסינו (ובטח ישבנו על 30 כיסאות ממש באותו יום) ולמרות שהוא כמעט ולא נראה מפואר ומזמין (התמונות לא עושות את זה צדק) התינוק הזה כמעט מתאים לגוף שלך . עד כדי כך שלמרות שג'ון לא השתכנע מההבעה המאושרת שלי בזמן שישבתי על הכיסא, ברגע שהוא לקח את זה לסיבוב בעצמו הוא הכריז שהוא לעולם לא רוצה לקום שוב. ניצחון! בנוסף, הגודל הקטן מושלם עבור חדר הילדים הקטן מהממוצע שלנו וזה יהיה אפילו יותר שמימי כשאנחנו נותנים לו קצת אהבה כדי לגרום לו להיראות שוב ברנדי חדש. במיוחד כאשר אנו מוסיפים שכבת צבע טרייה, כרית מותנית קטנה ורכה ועות'מאנית נחמדה לנוחות עוד יותר מעוררת אושר (אם זה בכלל אפשרי). ותג המחיר? עשרים שעועית. נמכר!
הבעיה היחידה שהייתה לנו עם הכיסא הייתה שהוא וינטג'. בעל החנות הניח שזהו למעשה מקור משנות ה-60/70 הודות לצורה ולמבנה, כך שבאופן טבעי הייתה לנו דאגה גדולה לצבע עופרת. אל דאגה, ידענו שנוכל להשתמש בחשפן רטוב על בסיס סויה כדי להסיר את הצבע אם הוא מכיל עופרת, ולמעשה היה לנו חשד כבד שהכיסא נצבע הרבה אחרי שהוא יוצר (חשבנו שהוא כנראה נשאר או -טבעי לזמן מה ואז נצבע בלבן בעשר השנים האחרונות עם צבע מודרני יותר נטול עופרת). אבל כשזה מגיע לשעועית התינוק שלנו, שום דבר מלבד העובדות הקשות הקרות לא יכול להקל על המוח העצבני-ההורים החדשים שלנו... אז פנינו להום דיפו ותפסנו ערכת בדיקת עופרת של פחות משישה דולרים בשם Lead Check.
לאחר שקראנו בקפידה את ההוראות למדנו שכל מה שעלינו לעשות זה להדק את מקל העופרת פעמיים ולנער אותו מעט (שמענו איזה טמבל משתחרר, כמעט כמו להצמיד מקל זוהר) ואז לשפשף אותו במשך כ-30 שניות על גבי אזור הכיסא עם מעט שבב צבע (בדיוק למקרה שהצבע היה אטום בסוג של פולי שאין בו עופרת, עדיין נוכל לגשת לצבע שמתחתיו ולקבל קריאה אמיתית).
אז שפשפתי בעדינות מצד לצד על כמה אזורים סדוקים שונים של הכיסא הצבוע - ויצא טפטוף קטן של גוי צהוב ועסיתי לתוך הכיסא עם קצה מקל הבדיקה במשך כ-30 שניות. אפילו בדקנו את הרגליים, שנראו לא צבועות אבל אי אפשר לדעת (אתה יכול לעשות שימוש חוזר במקל בכמה מקומות שונים כל עוד זה לא מעיד שיש תגובת עופרת, ובשלב זה הבדיקה היא דאנזו).
ההנחיות הסבירו שניתן לזהות כמויות שונות של עופרת בשיטה זו, כך שגוון ורוד רך על הכיסא או קצה מקל העופרת יצביע על כמויות עקבות של עופרת בעוד שקצה ורוד בהיר יותר של המקל או סימן על הכיסא להזהיר אותנו מריכוזים גבוהים יותר של עופרת. ותראו כאן - אפילו לא טיפה של ורוד. למעשה קצה המקל והכיסא נשארו צהובים רכים - בדיוק באותו צבע של הגו' כשאין לו תגובה בכלל. שמחה שמחה שמחה שמחה. אין עופרת!
מושלג מול לבן במיוחד
כמובן שאנחנו עדיין מתכננים לתת לכיסא שלנו שכבה רעננה ונחמדה של צבע ללא VOC (יחד עם הרגליים השחורות והחריפות בזמן שאנחנו בזה) אבל בינתיים אנחנו לא יכולים להביא את עצמנו לפרוץ את הצבע כי אנחנו נהנה כל כך לשבת על הכיסא שכל העניין של ההמתנה-שיתייבש עלול להרוג אותנו. ברצינות, כשהבית שקט ואחד מאיתנו תוהה איפה השני, תמיד אפשר למצוא אותנו יושבים ב-The Chair. לפעמים אפילו בחושך עם רגליים למעלה. זה הדבר הכי נוח בעולם, אני אומר לך. תמונות פשוט לא עושות את זה צדק.
ורק כדי להיות בטוחים שהגניבה של 20$ שלנו עומדת באתגר ההנקה, למעשה ביקשנו שאחותו של ג'ון ניגשה והניקה את התינוק שלה בן שלושה חודשים בכיסא שלנו (כמובן שסגרנו את הדלת בזמן שהיא הכניסה את הכיסא לעבודה ו האכלנו לה ארוחת צהריים לאחר מכן כדי להראות את הערכתנו האמיתית). פסק הדין: היא הכריזה שזה מאוד נעים ואפילו ציינה שמשענת היד מושלמת. והיא אמא לשלושה אז האישור שלה אומר הכל עבורנו.
אז בסופו של דבר, בהחלט לא יכולנו לנחש שלא נגמור עם כורסה ממולאת מדי או רחפן בחדר הילדים שלנו, אבל אנחנו כל כך נרגשים ממציאת חנות יד שניה הנוחה והתומכת שלנו בשווי 20 דולר.
וכן, קינאתי בג'ון בזמן שצילמתי את התמונות האלה כי הוא היה זה שנהנה מהאושר שהוא כיסא חדר הילדים החדש שלנו בזמן שעבדתי לצלם...
כיסוי צמחים כדי להגן מפני הכפור
הישאר מעודכן לתמונות מעודכנות של הכיסא החדש שלנו ברגע שנקבל את ההזדמנות לצבוע אותו (ולהוסיף כרית מותנית קטנה ומפנקת). עד אז אתה יכול למצוא אותי יושב בחדר הילדים עם האורות כבויים והרגליים למעלה. החיים טובים כשאתה בהריון.
אבל די בקשר לכיסא הוינטג' המחורב שלנו, נטול עופרת עשרים דולר. יש לכם מקום מועדף לשבת בבית? האם יש לך ציונים של חנויות יד שנייה זולות שאתה מת להתפאר בהן? האם עוד מישהו נופש ברחובות? האם מישהו רכש את כרית הצ'יוואווה המקסימה שלצערנו החזרנו על המדף? להלשין.
פסח- רוצה לראות את התקדמות חדר הילדים שלנו מההתחלה? הנה שלנו פוסט ציור , מסע הקניות הגדול שלנו , שלנו תקציר ציד עריסה , ושלנו הדרכה להכנת וילונות .
