כפי שראיתם לאחרונה לפני כמה שבועות, הסרנו את דלת הרשת המעורפלת שלנו צבע את הדלת מאחוריו שפתון אדום מבריק. אז אנחנו קרע את הכותרת המסולסלת במרץ ושיתף את התוצאות המנצחות. אבל פרויקט Pimp My Porch רחוק מלהיות הושלם. אנחנו עדיין צריכים להעביר את השביל הקדמי, כי הוא נראה רע (ממש רע). אבל בזמן שאנחנו עובדים על האנרגיה כדי לקרוע את הצפחה המשוננת וליצור מסלול רחב ומפולס יותר, לקחתי על עצמי לצאת לעיצוב נוף חזיתי נחוץ.
תראה, אחרי שהאזליאות נראים מרהיבים במשך שלושה שבועות ארוכים באפריל, הם אמורים להיחתך מיד כשהפרחים מתחילים לדעוך. אז התחלתי לעבוד בגזירת כל השיחים בשלושת הסנטימטרים החובה לערך. לצפות:
ואז עשיתי משהו שג'ון ואני מדברים עליו כבר שנתיים תמימות. חתכתי את שלושת השיחים משני צדי המדרגות הקדמיות ואאאאאאא אחורה. עד כדי כך שנותרו לי שש ערימות עלים ענקיות כשהעשן התפזר. אבל זה היה צריך להיעשות. מדהימים כמו שיחי האזליה הג'מבו נראים בכל אביב כשהם מראים את הדברים שלהם במשך 20 ימים רצופים, בשאר השנה הם רק שיחים ירוקים ענקיים שמסתירים את מעקה המרפסת, וגורמים לבית שלנו להיראות אפילו יותר גוץ ומקיף את ההיקף כמו. קיר מוצק של צבע ומרקם בלתי מגוונים. וויולה... יש לנו את המרפסת שלנו בחזרה.
סבכה לסיר
הוא פתוח ומזמין והבית נראה גבוה יותר ויותר, אני מעז לומר את זה, מעודכן. החומה הישנה של שיחים לא שבורים כבר איננה. והאזליאות עדיין יתמלאו ויפרחו, אבל לעולם לא ניתן להם לגדול כל כך עד שמעקה המרפסת החמוד שלנו מוסתר כמו רצפות עץ מדהימות מתחת לשטיח ישן ומחורבן. ועכשיו יש לנו אפילו מקום להכניס כמה צמחים חד-שנתיים לתוך התערובת לשפריץ של צבע ומרקם חדשים. אז ברגע שהאמות שלי יפסיקו לבעור והדו-ראשי שלי יפסיק להתעוות, אני יכול פשוט לשכנע את ג'ון לעזור לי להתמודד עם השביל החדש הזה. המשך לעקוב…
