החלפת אריח פני שבור

טוויק-טוויק-טוויק. זה הצליל של תיקון קורס קטן שהתרחש בביתנו אמש. תראה, המטבח שלנו עבר שיפוץ קטן בסוגר. כן, אחרי שהדבקנו דברים, צילמנו אותם, ואז (אהה!) קדחנו ישר דרך קיר האריחים שלנו כדי להתקין את התושבת שלנו, נמכרנו לגמרי במרווח שלהם, שעליו נחתנו כי:

  • מבחינה פונקציונלית, שם היו חתכי הקיר
  • חשבנו ששמירה על אותו מרחק בין הסוגריים בכל צד של מכסה המנוע תיצור איזון על קיר לא מאוזן

אבל אז גרנו איתם זמן מה ועוד דברים המשיכו להיכנס למטבח (תאורה חדשה, מדיח כלים חדש, אמנות חדשה, רצפות חדשות) ועם כל שינוי שמנו לב - תחילה רק בתמונות, ואחר כך בחיים האמיתיים - ש שמונת הסוגריים בצד שמאל של מכסה המנוע היו - מתנשפים - נראו מעט צפופים.

סוגריים לפני

כל כך עצוב. במיוחד שכמה מכם ציינו שחשבתם ששישה היו נראים נהדר בצד הזה אחרי שהתקנו אותם (אבל היינו שיכורים מדי מהתרגשות או אדרנלין או מה שזה לא יהיה שנכנס לדם שלכם כשאתם לוקחים חדר שנראה חשוך בטירוף ומתוארך ומתחיל לעדכן אותו). אני חושב שפשוט לקח קצת זמן עד שהעיניים שלנו הסתגלו, אז נאלצנו לחיות עם דברים ולתת לחדר להתפתח עד שזה הפך לנו ברור בצורה לא ייאמן. ואז פתאום היינו שם, נענענו בראשנו ואמרנו הו, למה הלכנו עם שמונה סוגריים בצד הזה כששש היו נראים הרבה יותר טוב? זה כמו שאמא שלך אומרת לך שהיא לא אוהבת את החבר שלך מכיתה י' או שהחברה הכי טובה שלך מתוודה שהג'ינס הזה נראה לך נורא אבל אתה בהכחשה או פשוט איכשהו עיוור לגמרי לזה ואז אחר כך זה פוגע בך ויש לך מה-היה-חשבתי רגע ועזוב את הבחור/שרוף את המכנסיים.

תודה לאל שכמעט כל מה שעשינו לבית הראשון שלנו וגם לבית הזה יכול להתפתח ולשנות תוך כדי (כמו הסלון , למשל) או שלנו צבעי הצבע של הבית הראשון (צבענו כמעט כל חדר לפחות פעמיים שם, יחד עם צביעת הגזרה גם פעמיים). לחיות וללמוד, נכון? אז החדשות הטובות הן שבסך הכל: אם בהתחלה לא תצליחו, נסה, נסה שוב לדבר באמת יש המון אמת בכל הנוגע להפיכת הבית שלך לבית. פשוט תמשיכו להזיז את החדרים שלכם ולגדול ומתישהו הם יהיו בדיוק איפה שאתם רוצים שהם יהיו! גם אם אתה לא מבין נכון בניסיון הראשון (או אפילו החמישי).

אז הנה המטבח שלנו אחרי שיפוץ הסוגר הקטן שלנו. זה יותר פשוט, נכון? ואנחנו למעשה אוהבים איך הסוגר האמצעי מסתדר עם הקו של הדלפק, כך שעדיין יש לו איזון מכיוון שהדברים מיושרים כך שהם נראים מכוונים. וואו. הערה: הסוגר האמצעי נמצא באמצע הישיר של השניים האחרים, כך שאם הוא מסתכל יותר משמאל או ימינה, זו רק הזווית של התמונה.

סוגריים רבים 1

לצבוע צבעים לבן

אבל קדחנו דרך האריח כדי לתלות את שמונת הסוגריים האלה בצד שמאל, אז איך ביטלנו את החטא הזה?

ובכן, תחילה פינינו את המדפים (החומר השחור הוא רק חתיכות קטנות של סקוטש 3M הניתן להסרה שמחזיק את מסגרת ה-Love Life שלי).

המדפים ריקים

לאחר מכן הסרנו את המדפים (על ידי שחרור של כמה ברגים שחיברו אותם לתוך התושבת) והחלקנו את כל התושבת מברגים הקיר שהם מונחים עליהם. אתה יכול לראות אותם במעורפל בתמונה זו למטה (הם נראים כמו נקודתיים מכיוון שיש שני ברגים לכל סוגר).

סוגריים כבוי

לאחר מכן מדדנו וקדחנו חורים חדשים עבור התושבת האמצעית שלנו באמצעות מקדחה שנועדה לאריח כדי לנעוץ את הבורג לתוך הקיר (החורים החדשים הללו יחליפו את שני הסוגרים האמצעיים של פעם). מכיוון שהברגים האלה לא נכנסו הפעם לחבטות, השתמשנו בעוגנים כבדים בכל אחד משני החורים כדי להחזיק כל אחד משני התושבת (התושבת העליונה והתחתון). מכיוון שהסוגרים החיצוניים בכל אחד מהמדפים נכנסים לחתכים והעוגנים הכבדים הם ממש חזקים, כל מדף כנראה יכול לתמוך בכמה משיכות של ג'ון. כן, הם שם טוב.

לאחר מכן סיתנו את האריחים הישנים שנקדחו בהם חורים. השלמתי את המשימה הזו לגמרי לבד תוך כחמש דקות (ברצינות זה היה ממש קל) על ידי שימוש במברג שטוח ופטיש כדי לדפוק את המברג לתוך הדיס סביב כל אריח שרציתי להסיר (סוג של יצירת אזמל ).

חיתוך אריח 1

לאחר כארבע סיתות סביב כל אריח, הם פשוט צצו מיד החוצה. אה ותראה איך אחד החורים היה באריח (שהסרנו) אבל אחד מהם היה רק ​​בדיס? זה קרה עם כל סוגר, וזה היה נחמד כי זה אומר שאנחנו צריכים להוציא רק אריח אחד ורק נזדקק לדיס טרי כדי למלא את החורים השניים האלה.

אריח החוצה

לאחר מכן השתמשתי בדבק אריחים כדי להדביק אריחים חדשים בחזרה לתוך החורים האלה:

אריח מילוי

ואז כל מה שנותר היה לערבב אצווה זעירה של דייס כדי למלא את החורים המספרים סביב האריחים החדשים.

דִיוּס

טא-דאאאא! זה כאילו שני הסוגריים הנוספים האלה מעולם לא היו שם!

סוגריים רבים 1

בית שטיפה בלחץ

ובכן, אם אתה פוזל אתה יכול לראות שהדיס עדיין מתייבש בתמונות האלה, חחח. אבל ברגע שהוא התייבש, אי אפשר היה לדעת שהחלפנו כמה אריחים והזזנו את הסוגריים האלה. וואו. ולגבי כמה עלה השדרוג הזה: אפס נקודה אפס דולר. הורה.

סוגריים אנכיים לאחר 1

הנה אותם תינוקות עם פעולת זווית צד קטנה מתרחשת:

סוגריים צד

והנה הם לגמרי מהצד (אני אוהב את הנוף הזה, אז אני תמיד מוצא את עצמי מציץ ימינה כשאני נכנס בדלת מחדר הכביסה כדי להביט).

צד מדפים

אז הלקח הוא שגם אם אתה חושב על דברים, ממפה אותם על הקיר עם קלטת, ותסתמך על פוטושופ לפני לחיצה על ההדק - אתה עדיין עלול בסופו של דבר לשנות דברים אחרי שאתה צולל פנימה, עושה משהו וחי עם את זה לזמן מה. אבל למרבה המזל יש כל כך הרבה דברים שניתנים ל-DIY, ששיפוץ בית הוא כמעט אף פעם לא מאמץ של ירי אחד בלבד. זה כנראה בטוח לומר שלכל פרויקט יש לפחות תשעה חיים, כמו חתול. והתחלה היא הדרך היחידה להתקרב לקו הסיום החמקמק הזה, בכל מקרה!

מה עשיתם ואחר כך עשיתם מחדש לאחרונה? כל מה שחיית איתו שלאט לאט התחיל לנדנד לך וקפץ חזרה לרשימת המטלות שלך? האם אי פעם סיתת אריחים? זה לגמרי הדבר החדש והאהוב עלי לעשות. לפעמים זה פשוט מספק לדפוק על משהו עם פטיש ולראות את האבק עף.

מאמרים מעניינים