אתם חבר 'ה. אני מאוד מתרגש מהפוסט הזה. והמחשב של ג'ון קפא וקרס פעמיים הבוקר בזמן שניסינו לעבוד על זה, וההתלהבות שלי עדיין מתמשכת, וזה אינדיקציה טובה לאיזו עניין אני בעניין הזה.
אני הולך לנסות לתת לתמונות לדבר כי אני רק רוצה להעלות את הפוסט הזה לעולם! אז בלי להתערב, הנה איך נראה הבית שלנו בפברואר כשהצענו עליו. זכור שזה היה פרק סופר גשום/מעונן של יומיים כשבדקנו את זה (כפי שהמסורת שלנו לקנות בתים - עוד על זה כאן ). לא היה חשוב. תראו מי התרגש מאוד גם אז:
רצפות כתמי בטון
וזה הבית שלנו מאתמול בבוקר כשצילמנו את התמונות האלה (רק עם הטלפון שלנו! נכון שהיא מקסימה?!).
הנה תמונת התקדמות טובה כדי להראות כמה מהדברים שעשינו: בעיקר עיצוב מחדש של המרפסת הצדדית כך שהיא פחות נקצצה עם מיליון דקים של עץ, הוספת מעקה אופקי מודרני לסיפון העליון ולמרפסת הצדדית שהרגישה הרבה יותר תואמת עם הסגנון של הבית הזה, והרחבת המדרגות הקדמיות והסרת הקשת הישנה האקראית לאחור-4 כפי שקראנו לה (אני אחכה בזמן שתגללו חזרה למעלה אל הצילום שלפני). ניצלנו גם את ההזדמנות להחליף את כל לוחות הסיפון המשפילים בטרקס. השתמשנו בו בצבע אחר בדופלקס ואהבנו עד כמה הוא עמיד ונטול תחזוקה (הצבע שבחרנו כאן חם ומקסים - הוא נקרא Havana Gold).
אה וברור שהיו לנו לוחות ציפוי גרועים של ארז שעלו בבדיקה שהוחלפו והחלטנו לצבוע את כל הבית בזמן שהיינו בזה, מה שעשה הבדל עצום! הלכנו עם Moderne White מאת שרווין וויליאמס וזה שלמות. אני לא יכול להתגבר על כמה זה עשה עבור הבית הזה לבד - וגם השכנים לא יכולים! כולם היו כל כך מתוקים, סיפרו לנו כמה הם נהנו ללכת ולצפות בעדכון החיצוני הזה במהלך החודשים האחרונים.
טא דאאאאאא! עדיין מאוד מתרגש.
אה והחלונות! הרבה אנשים שואלים מההצצות ששיתפתי בסיפורי אינסטגרם (עקבו אחרינו שם לקבלת טונות של עדכונים בזמן אמת) אם החלונות השחורים ודלתות הזכוכית הגדולות חדשות. כולם מקוריים! הם היו כאלה בצילומים שלפני, זה פשוט היה פחות ברור כי צבע הבית החום לא ממש הפעיל את המסגרות השחורות כמו שהצבע הלבן עושה. אכן החלפנו או זיגוגנו כמה שמשות חלונות אם הן היו מעורפלות אבל זהו!
אנחנו נרגשים כי הם חזקים כבר שלושה עשורים ונראים כמו חדשים! אמרתי לג'ון שלעולם לא הייתי בוחר חלונות דקים עם מסגרת מתכת שחורה עם שדרה אנכית אחת כמו אלה, אבל הם פשוט מושלמים לבית. החלטנו גם מאז שעברנו לגור בו במהלך השבוע האחרון שהבית הזה הוא הבית הכי מואר שגרנו בו אי פעם.
יש דלתות זכוכית גדולות בכל מקום (יש שתיים עשרה דלתות זכוכית חיצוניות כמו זו בכל הבית) וכל החלונות בגודל נדיב ויפה. אני לא באמת יכול להדגיש עד כמה מצחיק הגילוי הבית הכי קל שהיה לנו אי פעם כי ראינו את הבית הזה רק פעמיים בפברואר כשקנינו אותו כשהיה מעונן וגשום, אז חששנו שהוא עלול להיות הבית האפל ביותר שהיה לנו אי פעם, אבל המיקום והקרבה לחוף הים ולחנויות ולמגרש המיוער והיפה מכרו אותנו בכל מקרה. היינו כאילו נוסיף הרבה אורות פחיות ומנורות ונברשות וזה יהיה בסדר - נוכל ללכת לחנויות ספרים ומסעדות ולמפרץ מקסיקו - זה פשרה שאנחנו יכולים לעשות! אז דמיינו לעצמכם את התענוג הצרוח-מסביב-הבית שלי כשהגענו ביום שמש והבנו שהבית הזה מלא באור טבעי מדהים!
גם בורגר הוא כלב מרפסת. הוא אוהב לרחרח כאן בחוץ ולראות את העולם חולף.
לפעמים אני מחזיק אותו כמו תינוק אנושי. הוא מרשה לי כי הוא אוהב אותי. אף אחד אחר לא מקבל את הכבוד הזה. זוכרים גם את הכיסאות היד שנייה האלה שמצאתי בריצ'מונד לפני כמה שנים כי אישה מכרה עצי סחף במודעה בשוק הפייסבוק אבל הכיסאות היו מאחור והתחננתי בפניה שתמכור לי אותם?! הם כל כך טובים לבית הזה עם חלונות המתכת השחורים הדקים. ( *הכנס לכאן אימוג'י של בכי שמח ושבח ידיים* ).
אה ובגלל שכולם שאלו מתי שיתפתי את ההצצה למעלה לפני כמה ימים ב-IG, הנה האדניות , והנה אור מרפסת הפליז . אוהב את שניהם. גם כאן ידית הדלת שלנו (ו הבריח ). עשינו אותם בכל הבית והם כל כך כל כך מקסימים. אני ממש שמח שהלכנו עם פליז לבית הזה. זה נראה כל כך טוב עם הקירות/ציפוי הלבנים והחלונות עם מסגרת שחורה.
סתם בשביל הכיף, הנה הנוף שלנו מהמרפסת הקדמית. כמעט לאף אחד כאן יש דשא, יש רק הרבה מגרשים עם חיפוי קש אורן ועצים, עצים מפוארים. זה מרגיש כמו לחיות ביער, ואנחנו לא צריכים לכסח את החצר אי פעם! יותר זמן לחוף, אני אומר ;)
תמונה זו מראה עד כמה הרגישה המרפסת הצדדית המקורית עמוסה כשקנינו את הבית. כן, על המסכים צמחו דברים ירוקים ממש.
והנה אנחנו עכשיו. בסופו של דבר אנחנו רוצים לחלק יותר את שני העמודים הקדמיים האלה, כמו גם לצבוע את כל הצד התחתון של הגג בצבע כחול רך - אבל בינתיים זה שיפור גדול.
ואני יודע מה יקרה, כי גם קיבלתי את השאלה הזו בערך 168 פעמים ב-IG, אבל כן, אנחנו יודעים שיש חרקים/יתושים בפלורידה. היו לנו אותם בריצ'מונד לח ולח. הם לא מתעסקים, אבל הייתה לנו מרפסת אחורית גדולה כזו שלא היו בה מסכים - רק הוספנו מאווררים מעל והבאגים לא אוהבים לטוס לאוויר נע אז זה פתר לנו את זה לגמרי.
היה לנו גם פטיו אחורי בבית החוף שגרנו בו במשך כל הקיץ (ויתושי קייפ צ'ארלס נקראים בצחוק ציפור המדינה - הא!), אבל שתלנו צמחי ציטרונלה וצמחי מנטה בעציצים מסביב לסביבה והם עשו זאת. לא אוהב את הריח אז היו לנו אפס בעיות!
אז כן, אנחנו יודעים על באגים/יתושים, אבל מסכים הם אף פעם לא קו ההתקפה הראשון שלנו (אם ננסה את המאוורר ואת הצמחים וזה לא עובד, אנחנו לא נגד מסך, אנחנו פשוט לא אוהבים למהר בתוכם). למען הפרוטוקול, בילינו כאן בערך 20 שעות בשבוע הראשון שלנו, ועדיין לאף אחד מאיתנו לא היה ביס אחד, אז אולי הם עדיין מגיעים, אבל כרגע אנחנו ב-100% טובים! אפילו בלי המאווררים והצמחים, עליהם אנחנו עובדים בכל מקרה. צעדים יזומים כפולים ננקטים - הא!
אני אוהב את זה לפני זווית כי ילד זה לילה ויום. זה היה בפברואר:
וזה עכשיו!
כפי שציינתי, בורגר הוא הכלב המאושר ביותר אי פעם. ידענו שהוא יחיה את חייו הטובים ביותר בפלורידה, אבל אם חיוך השינה הזה שתפסתי לא מדגים כראוי את רמת האופוריה שלו, אני לא יודע מה כן.
זו גם זווית די דרמטית! הנה הצד של הבית שלנו שפונה לצומת הרחוב שלנו (אנחנו במגרש פינתי).
והנה זה עכשיו. זה לא בדיוק אותו צילום כי ה-POD חונה בדיוק היכן שהיינו צריכים לעמוד כדי לקבל את אותה תמונה כמו למעלה, אז אני מתנצל. או שאני צריך להגיד את ה-aPODgodies שלי? אני מצטער. זו הייתה הבדיחה הכי אמא שאי פעם אימא.
נגיע לכמה מהשינויים הברורים תוך שנייה (כמו ביטול המדרגות לסיפון הקומה השנייה), אבל קודם כל, כל כך הרבה אנשים שאלו אם יש מקום לחפצי חצר או כיסאות חוף או כלי עבודה - וגברות ורבותי, לבית הזה יש סככה קטנה שמונחת בצד! זה סופר שימושי. אם תגללו למעלה לתמונה שלפני שהיא שתי תמונות אחורה, תוכלו לראות היכן בדיוק היא נמצאת ביחס לכל הבית.
אוקיי, אבל בחזרה לשינויים הגדולים יותר שעשינו בצד הזה, כמו הסרת המדרגות. רואים איך הם נראים די תלולים ומובילים לסיפון בקומה השנייה? הם פשוט הרגישו לנו מיותרים. ידענו מסיבות ביטחוניות שזה לא אידיאלי שמישהו יוכל לרוץ לקומה השנייה ולהתעסק עם הדלת שמובילה לבית שם למעלה (היא יותר מחוץ לעין מכל הדלתות למטה), ואנחנו גם לא אהב את הרעיון שאנשים למעלה על הסיפון יכולים למעוד למעלה ולרדת במדרגות התלולות הרבה יותר שם (הבפנים נחמדות ורדודות בהשוואה) אז ירדנו מהמדרגות החיצוניות ממש מהבית. זה נהדר כי אתה ניגש למרפסת הקדמית מקומת הקרקע וכשאתה עולה למעלה אתה יכול לצוץ החוצה אל הסיפון בקומה העליונה. בלי חרטות.
החדר בקומה הראשונה בצד הזה של הבית הוא חדר השינה שלנו ובסופו של דבר אנחנו רוצים ליצור אזור בילוי קטן פרטי עבורי וג'ון כאן בחוץ (תמונה יין ומנורות מחרוזות אחרי שהילדים במיטה). עובדה זו גם מדגישה מדוע ירידה ממרחב ציבורי אל הפטיו הקטן הפרטי שלנו לא תהיה אידיאלית. ואחרון חביב, האזור הזה שאתה רואה מאחורי המדרגות הולך להיות השירותים והארון שלנו בסופו של דבר, אז אנחנו מעדיפים חלון שמשקיף אל העצים הנופיים מאשר לחלק האחורי של המדרגות.
אז ככה זה נראה עכשיו. האם כל עצי האלון החיים והמגנוליות המפותלים אינם קסומים?
אה ועוד שינוי אחד שעשינו ניתן להבחין אם תסתכל על המדרגות שמובילות החוצה מחדר השינה שלנו (ששוב יוביל בסופו של דבר לפטיו קטן פרטי של אמא ואבא). רואים איך בתמונה שלפני היו ארבעה מעקות שחתכו את המדרגות? פשוט עשינו מסילות בצדדים החיצוניים של המדרגות וזה כל כך הרבה יותר פתוח (עדיין עומד בכל הקודים וכו' - כל השינויים שעשינו בבית הזה עומדים בקוד BTW, זה משהו שאני לא חושב שאני צריך להגיד אבל ואז אני נשאל אם X או Y או Z עומדים בקוד, אז קדימה!).
אה וצילמתי את התמונה הזו מבפנים כדי להראות לכם כמה טוב הנוף מהמיטה (ובמיטה אני מתכוון למזרן שלנו על הרצפה). זה גורם לי לרצות לבכות דמעות שמחות כל בוקר כשאני פותחת את וילונות האפלה (ובווילונות האפלה אני מתכוון לאריזת שמיכות שאנחנו מצמידים - הא!). אבל וילונות האפלה מגיעים!
בסדר, שוב בחוץ. בואו נסתכל על הסיפון בקומה השנייה. רואה את הארובה הסופר גבוהה הזו? זה דלף לחדר השינה שלנו, ותמיד תכננו לשנות את האח בחדר השינה שלנו לשקע גז - אז ניצלנו את ההזדמנות לקרוע את הארובה הדולפת מיד מהבית ולתקן את הנזילה כמו שצריך בזמן ששיפצנו את כל הסיפונים. עם טרקס. זה גורם לסיפון להרגיש הרבה יותר פתוח שם, וגם משפר את כוח המשיכה. שינוי אחרון שעשינו הוא שהסתרנו את העמודים שהבית יושב עליהם (רואים אותם שם משמאל למדרגות?)
עצם הקרשים של האזור הזה הוא מראה נקי ויפה, והוספנו דלת גישה כדי שנוכל להיכנס לשם בכל פעם שנצטרך. הקבלן שלנו אמר לנו שהרבה אנשים מאחסנים שם גם כלי חצר ודברים מתחת, אז למרות שיש לנו את המחסן הצדדי, זה נחמד שיש שם גם שטח אחסון חיצוני נוסף.
אה ותוכלו לראות עוד שינוי גדול בתמונה למעלה, שהוא שבין הזמן שהצענו על הבית שלנו ליום המעבר שלנו, המגרש הריק ליד נרכש ופונה, והם בונים בית חדש שם. זה סופר כיף לראות את המשאיות הגדולות מבעד לחלון בשביל הילדים. בעצם גם לנו זה כיף. אנחנו רגילים להיות אלה עם פח האשפה וכל הבלגן של הרינו ברחוב אז זה נחמד לראות מישהו אחר לוקח את השרביט הזה אם אתה מבין למה אני מתכוון.
אוקיי, התמונה הבאה. ג'ון אמר לעלות לסיפון העליון ולעשות תנוחת עקרות בית. הצלחתי.
לשחק במקרר
ראיתם את זה לפני הירי בפוסט הזה מלא בתמונות לפני והתקדמות של הבית (הקפד תבדוק את זה אם פספסת את זה!), אבל שוב זה מה שהתחלנו איתו כאן:
וכמה חודשים אחר כך היינו כאן, שזו זריקת התקדמות כמעט שהקבלן שלח לנו.
סימנוטה: לכל מי ששאל אם אנחנו מודאגים מהמסילות האופקיות והילדים ישתמשו בהן כסולם לטפס עליהם כמובן שקלנו את זה בזהירות, אבל הילדים שלנו בני 6 ו-10 ויודעים לגמרי שאסור להם אפילו לדרוך על שלב תחתון. בדיוק כמו שאנחנו מלמדים אותם לא לגעת בתנור בוער, אנחנו מלמדים אותם לא לטפס על מעקות בקומה השנייה. שמעתי גם מכמה אנשים שאמרו אבל עכשיו אנשים עם פעוטות יצטרכו לצפות בהם כל שנייה שם למעלה אבל בכנות זו המטרה. שמעתי כל כך הרבה סיוטים על ילדים קטנים שדוחפים כיסאות עד לקצה של מעקה בקומה השנייה ונופלים איכשהו בלי השגחה, אז לא משנה איזה סוג של מעקות יש לי כאן למעלה, אני לא רוצה ילדים קטנים ללא השגחה שיכולים למצוא דרך ליפול. לאחותו של ג'ון יש את אותה סיפון בקומה השנייה בצד האחורי של הבית שלה עם מסילות אופקיות ויש כלל קפדני שקטנים צריכים מבוגרים שילוו אותם לשם והיא גרה שם 10+ שנים בלי שום בעיות. מקווה שזה הגיוני!
אוקי והנה צילום מעודכן שתפסנו אתמול אחר הצהריים. אנחנו צריכים עוד כמה ריהוט חוץ, וזה מאוד מרגש לחשוב עליו! עברנו מ-14 חדרים בבית האחרון שלנו ל-6 כאן בבית הזה, אבל החדרים החיצוניים האלה כל כך מרגשים אותנו. כל ערב מאז שעברנו לגור, אכלנו כאן לפחות ארוחה אחת ביום. על מגבות חוף ממש על הסיפון. זה המקום האהוב עלינו אי פעם. תארו לעצמכם איך זה יהיה עם שולחן אוכל אמיתי!
למעשה ניסינו להביא את השולחן החיצוני הישן שלנו מריצ'מונד לתרמיל, אבל כשהרמנו אותו ממש שתיים מארבע הרגליים נרקבו לגמרי אז הוא התפרק בידינו. אופס. אז שולחן אוכל חדש לכאן ולמטה נמצא ברשימה.
במקור חשבנו שנרצה לאכול את כל האוכל בחוץ מהמטבח למטה, אבל החיים כאן לימדו אותנו שאנחנו אוהבים להיות כאן בין העצים, וזה לא עניין לסחוב את הצלחות והמשקאות שלנו למעלה, מה שעשינו. עשה את כל השבוע הזה כמו שעון. אני אוהב איך תוכניות = טוב, אבל איך שאתה באמת חי בבית = טוב יותר.
השאלה האחרת תהיה: לאן ילכו הבריכה והבית הארחה הקטן?! התמזל מזלנו כי המגרש הזה הוא בערך עשירית מגודל המגרש שלנו בריצ'מונד (הצטמצמנו מכמעט דונם למגרש שהוא 0.10 דונם) אבל הבית נדחק לצד המגרש, אז יש אזור ממש גדול לבריכה ולבית הארחה.
עוד על כך כשנתקדם קצת עם התכנון. רק דעו שזהו ג'ון שמדמיין את כל העניין (וגם צופה בבורגר כדי לוודא שהוא לא באמת תפס את הלטאה שהוא רודף אחריו). למקרה שאתם תוהים, בורגר תפס 0% מכל מה שהוא אי פעם רדף אחריו, אבל זה לא מונע מהבחור לנסות.
אוקיי, אז הנה זה! הרבה תמונות, וכמובן הרבה מילים למרות שניסיתי לקצר כי אני אני ואני עדיין מאוד מתרגש. אם לא ראית החושך והגשום לפני הסיור בבית החדש שלנו , הפוסט לתכנון סגנון על מה נותן לנו השראה לבית הזה , או פוסט ההתקדמות , אלה טובים להדביק אותם לגמרי.
* פוסט זה מכיל קישורי שותפים, כך שאנו עשויים להרוויח עמלה קטנה כאשר תבצע רכישה דרך קישורים באתר שלנו ללא עלות נוספת עבורך .
