אם אתם עוקבים אחרי סיפורי האינסטגרם שלנו, בטח ראיתם את החדשות שקיבלנו בברכה חבר חדש במשפחת Petersik לאחרונה. אבל רציתי להקדיש רגע כדי להציג אותה כמו שצריך כאן בבלוג. אז... אמור שלום לפני!
אחרי בורגר, הצ'יוואווה שלנו מזה 15 שנה, נפטר באוקטובר, היינו הרוסים. זה היה אובדן עצום עבור המשפחה שלנו, ובימים הראשונים לאחר מותו של בורגר תרמנו המון דברים שהוא השאיר מאחור (הווטרינר שלנו הצליח להעביר את הפינוקים שלו, האוכל, הארגז ותרופות הלב לכלבים אחרים שזקוקים להם אותם פריטים). כמובן ששמרנו כמה מזכרות כמו הצווארון והשמיכה שלו, אבל החבאנו אותן בקופסה כי לא יכולנו לסבול לראות דברים של כלבים בכל הבית כשהיעדר כפותיו הנקישות והקולר המצלצל הרגיש כל כך חזק אצלנו. אוזניים. כל כתם שמש הרגיש טיפשי ומעצבן בלעדיו.
ידענו שאנחנו אוהבים את הרעיון לתת לכלב אחר בית אוהב, אבל לא היינו בטוחים מתי נרגיש מוכנים. רבים מכם ניחמו אותנו בכך ששיתפו את החוויות שלכם עם אובדן חיית מחמד ואמירה אתה תדע כשתדע מה שנשמע מסתורי ואמורפי אבל התברר כנכון.
במהלך השבועות, טיפין טיפין, שמנו לב שכבר לא חשנו כאב של עצב בכל פעם שכלב עבר. בהדרגה זיכרונות של בורגר עוררו יותר חיוכים מדמעות. יכולנו לצחוק על איך הוא היה זולל את חתיכת הספגטי הזו שהפלנו על הרצפה או איך איזה פיסת נייר בהחלט הייתה נדבקת לאפו.
בדצמבר התחלנו לגלוש במקלטים Petfinder ודפי פייסבוק הצלה מקומיים רק כדי לראות. לזמן מה, זה הרגיש יותר כמו משימת מציאת עובדות מאשר ציד רציני, אבל אז ביום השנה החדשה, כחודשיים וחצי לאחר פטירתו של בורגר, שמנו עיניים על פני בדף חילוץ מקומי בפייסבוק והיה לנו את זה. תחושה מיידית. מילאנו בקשה דרך אתר ההצלה, שלחנו הודעה עם האם האומנה, נסענו לפגוש אותה, והתמזל מזלנו להיבחר למשפחה המאמצת שלה. הכל ביום אחד. איזו דרך להתחיל את השנה!
זוהי למעשה תמונה של היום בו פגשנו אותה בבית אמה האומנת כשהיא הכניסה את ראשה היישר לידיה החפות של בתנו. כמעט מהשנייה שפגשנו אותה, כולנו נפלנו עליה.
לבעלים הוותיק שלה היו מספר כלבים שהיא מסרה להצלה כי היא חשבה שמגיע להם טיפול ותשומת לב טובים יותר, וכך פני עשתה את דרכה לטיפולה של האם האומנה (יחד עם המון כלבים אחרים - אני חושב שהיו 11 אצלה בית באותו לילה!). פני היא בת שנתיים וחצי ומעולם לא זכתה לזריקות או הייתה לווטרינר מעולם - ולמעשה הייתה בחום כשחילצנו אותה (מעולם לא עברתי עיקור), אז זו הייתה חוויה חדשה עבורנו. לתפוס אותה על כל הזריקות שלה ולתזמן את העיקור שלה ולבדוק אותה היה איך בילינו את הימים הראשונים של השנה, והיא קיבלה חשבון בריאות זוהר, שעליו אנו מודים מאוד. הוטרינר אמר שהיא סובלת מעט מתת משקל, אז שרי נהנתה לפנק אותה כדי להדביק את כולה למקום שבו היא צריכה להיות.
היכן למקם סוגריים של מוט וילון
פני היא בהחלט מטומטמת (הניחוש מקבוצת החילוץ היה צ'יוואווה/יורקי - שאני מניח שהילדים המגניבים קוראים לו צ'ורקי). למרות שיכולנו לראות גם איזה MinPin או אפילו איזה תחש נמצא שם. כבר שלחנו ערכת זיהוי הגזע של Embark שחברינו המליצו עליו. אתה פשוט משפשף קצה חוט לאורך החלק הפנימי של הלחי שלהם - מה שפני עשתה בשמחה רבה בזמן שצחקנו על כך שהבורגר לא היה מעריך את זה. לא יכול לחכות לתוצאות.
עדכון : קיבלנו את התוצאות בחזרה ערכת זיהוי הגזע של Embark ! כחודש לאחר ששלחנו את הספוגית קיבלנו את הפירוט הזה באימייל שלנו :
לא הופתענו לראות את הצ'יוואווה ויורקי כשתי התוצאות הטובות ביותר שלה רק על סמך מה שנאמר לנו מקבוצת החילוץ. ואפילו המעט הזה של תחש מעורב שם אישר את החשד שלנו, אז זה לא היה מפתיע. אבל פקינז ומלטזית היו כדורי קימור מוחלטים (זה מרגיש כל כך יוצא דופן שאין לה שיער ארוך) ועדיין מפתיע אותנו שאין שם Min-Pin. זרים ברחוב שואלים אותנו אם היא חלק מ-Min-Pin יותר מכל גזע אחר!
פני היה שם שהילדים שלנו המציאו, וזה מהר מאוד הרגיש לה נכון. היא קטנה ויש לה צבע נחושת כמו פרוטה בכמה מקומות - כולל שני כתמים קטנים עגולים בין אוזניה (תוכלו לראות למה אני מתכוון בתמונה למטה). בנוסף, כולנו הרגשנו ברי מזל שמצאנו אותה - היא אגולת המזל שלנו למיניהם.
בין הכינויים הרבים שנחתנו עליהם, החביבה על הקבוצה היא Penny No Pants ושרי, הביטל-מניאקית שלנו, קוראת לה לפעמים Penny Lane. אני, המוזר שלנו, מוצא את עצמי מתארך שמה למילים אקראיות שפני עשוי להיות כינוי להן (לדוגמה: מטוטלת, פנסילבניה, פנסקולה, פניצילין). אף אחד לא חושב שזה מצחיק חוץ ממני אבל, היי, אבות חייבים אבא.
היא בהחלט מתרפקת. בכל פעם שמישהו מאיתנו יושב, היא תבוא בריצה להתכרבל לידנו או אפילו מעלינו. ואל תתחילו אותי בקשר לאוזן הדפוקה האחת שלה. זו רק *נשיקת שף.* לא ישנה בה כלום. היא מתאימה בדיוק.
היא גם אוהבת את החוף. לייק באמת מעריצה את כל מה שקשור לזה, מהחול שהיא בועטת מאחוריה ועד לרגע המרגש מאוד שבו היא רואה ציפור.
כל מה שהיא רוצה לעשות זה לרחרח ציפור, אבל משום מה הם ממשיכים לעוף משם.
בתחילה, הנחנו שנאמץ גור כדי שנוכל למקסם את הזמן שלנו ביחד (אני בטוח שהפסיכולוגיה של לרצות כמה שיותר זמן עם הכלב הבא שלך אחרי שאיבדנו את האחרון שלך הגיונית - וקיבלנו את בורגר בתור גור אז היה לנו ניסיון של הכשרתו להרגיש בטוחים שנוכל לעשות זאת שוב). אבל כשדפדפנו בדפי ההצלה המקומיים הבנו שלגורים יש תור באורך קילומטר, ולפעמים הכלבים שמבוגרים בכמה שנים יושבים עוד קצת.
אז התחלנו להסתכל על כלבים שהיו מבוגרים בכמה שנים מכל אותם גורים שזזים במהירות, ואנחנו כל כך שמחים שעשינו זאת, כי פני נכנסה בדהירה לחיינו. היא בת שלוש הקיץ ואנחנו לא יכולים לחכות לחגוג אותה. זה שובר לנו את הלב שהיא בורגר לא יכולים לפגוש אחד את השני, אבל שרי אומרת שהוא שלח אותה אלינו, ואיכשהו זה מרגיש כאילו זה נכון.
כפי שציינתי בעבר, היא מאוד מפנקת ואוהבת להיות מחובקת על ידי אדם כל הזמן, וזה נהדר לשני אנשים שעובדים בבית כמונו. כרגע היא מנסה לישון עם הראש על מקלדת המחשב הנייד שלי בזמן שאני כותב את זה כי הברכיים של שרי לא פנויים (היא עושה משהו שדורש עמידה - איך היא מעזה?). וברגע שהילדים באים מבית הספר, הם ממהרים לתפוס את העמדה של החבר המתכרבל של פני.
יש לה נקודה רכה במיוחד עבור שרי, ובכל פעם ששרי עוזבת את הבית פני תצא לציד מהיר בכל חדר כדי לוודא שהיא לא מתחבאת בשום מקום.
יש לנו אותה עכשיו כבר כמעט חודש, והיה כיף לראות אותה נכנסת לחיים בבית שלנו ושהאישיות שלה תראה את עצמה יותר בפנינו.
למרות שהיא עושה הרבה מאותם דברים שבורגר נהגה לעשות בבית - כמו לחפש נקודות חמות בשמש - יש לה בהחלט אישיות ומוזרויות משלה. למשל, יש לה זריזות דמוית חתול שמקפיצה אותה על שולחנות ומעל זרועות הספה ללא כל חשש. אנחנו מתבדחים שהיא חצי עז הרים.
איך לשטוף את הבית בלחץ
היא גם נהנית מהדרך המוזרה הזו להירגע, כשהרגליים האחוריות שלה פרושות מאחוריה כאילו נרדמו באמצע המתיחה שלה.
אולי זה פשוט מרגיש חם על הבטן? לא יודע. כלבים זה מוזר.
אולי הדבר האהוב עלינו הוא איך הפה שלה מתכרבל לתוך החיוך הזה כשאנחנו מתכרבלים איתה. אנחנו לא יודעים איך היו 2.5 השנים האחרונות שלה, אבל היא פשוט נראית כל כך מאושרת לחיות עם אנשים שאוהבים לאהוב אותה.
לפעמים היא מחייכת עם שיניים. אני מתכוון, איך אתה יכול לעמוד בפני הפנים האלה?
לסיכום: אנחנו כל כך כל כך נרגשים לקבל אותה ואנו אסירי תודה שהרגשנו מוכנים לקבל כלב נוסף למשפחה שלנו. היא באמת מרגישה שהיא נבחרה ביד למשפחה שלנו (תודה בורגר!).
ועכשיו, לאחר שהכרתם רשמית את פני פטרסיק, לא תופתעו כשהיא תתחיל לצוץ בפוסטים בבלוג פה ושם - ככל הנראה שוכבת באיזו תמונה בחדר...
...הגדלנו איזה רהיט כדי להראות טוב יותר בחוץ.
כך או כך, אנו מקווים שאתה נהנה שהיא נמצאת באזורים האלה כמונו.
*פוסט זה מכיל קישורי שותפים, כך שאנו עשויים להרוויח עמלה קטנה כאשר תבצע רכישה דרך קישורים באתר שלנו ללא עלות נוספת עבורך.
