איך לצבוע ארון

אין כמו כאוס קטן בסוף השבוע. נחשו מה עשינו בסוף השבוע? הנה רמז:

ועוד רמז:

ועוד רמז:

ורמז אחרון:

אממ כן, כל שיגעון הבית הזה היה בשביל זה:

ספציפית, לצבוע את הארון של קלרה.

צבע קיר קיר

תראה, בעודך עומד על כיסא שם בפנים נברשת סרט קטנה שהכנתי בשבוע שעבר (אתם יודעים, ממש לפני שג'ון שאל אותי איך זה תלוי), החלטתי שהגיע הזמן שנצבע את הפינה הקטנה לקריאה עתידית בשביל השעועית (אנחנו רואים בעצמנו פוף גדול ומפנק והמון ספרים שם כדי שהיא תוכל לצלול לתוכו). זה לא מצחיק איך פרויקט אחד קטן יכול לכדור שלג? דקה אחת אתה עומד על כיסא ותולה טבעת סרטים וברגע הבא אתה זורק המון דברים לחדר האורחים, אוחז מדפים בשירותי האורחים, מסדר חבילה ומשחק בחדר השינה שלך (כדי אפשר לצבוע בזמן שקלרה מנמנמת שם), ולגלגל לאחור את השטיח של חדר הילדים כדי לשמור עליו נקי מצבע.

כפי שניתן לראות בתמונה למעלה ולמטה, יש כבר כמה מדפים מתכווננים למדי ומתכווננים לספרים וצעצועים וכל ההוללות האלה כשאנחנו הופכים את הארון הזה לפינת קריאה חתוכה בארון (החדר הילדים של קלרה היה המשרד של הבעלים לשעבר, אז המדפים שימשו לכל אחסון הנייר והתיקים שלהם - אבל זה בהחלט עובד גם עבור ספרי לוח ובלוקים):

אבל זה בהחלט יכול לדרוש קצת התרעננות. בדוק את לוחות הבסיס הגרודי:

והסרגל התלוי שנראה כורסם:

אז יצאו המדפים הלבנים כבר עם הסוגריים הכסופים (ולשירותי האורחים הם נכנסו)...

... כדי שאוכל לצבוע את כל הגזרות והבר התלוי הזה באיזה צבע לבן חלק מבריק למחצה (צבע אולימפי ללא VOC בלבן מדף).

זה כבר היה שיפור עצום. ג'ון ואני הלכנו הלוך ושוב לגבי איזה צבע עלינו לצבוע את פנים הארון. ב המשתלה של הבית הראשון שלנו , הקירות היו אגס רך והארון היה בצבע אקווה בהיר מהנה יחד עם התקרה. ואהבנו את זה. אבל מכיוון שהלכנו עם אפור-ורוד רך בחדר הזה, לא רצינו לעשות את אותו דבר ארון ותקרה כחול שוב. אז החלטנו שאנחנו צריכים לנסות משהו עם מרקם במקום צבע חדש. כמו שבלונה ורודה בטון על טון. ככה זה ירגיש מחובר לחדר הילדים תוך כדי משהו קטן נוסף במחלקת הדפוסים - אולי אפילו משהו מתכתי בעדינות. אבל שום דבר לא רועש או מטורף מדי מכיוון שיש וילון פרחוני בהיר שתלוי בכניסה לארון וכן על החלונות שמעבר לחדר.

אתה מכיר את הגבול הדק הזה שאתה עובר בין כיף ושובב למטורף וכאוטי? כן, אנחנו חושבים שאם יש לנו תוכניות להוסיף דפוס כתר יחד עם צבע ואולי גם שבלונה לתקרת חדר הילדים, לא כדאי לנו להשתגע יותר מדי על הארון - במיוחד אם זה לקריאת ספרים שקטה/צ'ילקס תינוקות. אז תמורת אפס דולר ואפס סנטים בחרנו לצבוע את הארון באותו גוון אפור-ורוד רך כמו קירות חדר הילדים (הצעת צבע של בנג'מין מור מותאמת לצבע אולימפי ללא VOC). למרבה המזל עדיין נשארו לנו קצת לצבוע את הקירות האלה עוד בדצמבר (<– cutest Clara pic ever in that post, bee tee dubs). But back to the painted closet. It’s a nice clean start.

רעיונות מדפים בעצמך

עוד לפני שהתייבש נכנסתי לאחד ממצבי הרוח האלה (אתם יודעים, כש$herdog יוצאת והיא מחליטה לעוף ליד מושב מכנסי הגנגסטה הנפולים שלה). אז גררתי את כל המשפחה לבן פרנקלין (זמן משפחתי בסופ'ש = פינוי חדרים לצביעה, ציור בזמן שהשעועית ישנה בחפיסה ומשחק בחדר השינה שלך, ניגשתי לחנות היצירה) שם חטפתי איזה 99 סנט מלאכה מתכתית על בסיס מים צבע בלבן פנינה ושמפניה (כל הצבע המתכתי בחנות הצבע הוא + ועדיין לא לגמרי נטול VOC - אבל החומר הזה צריך להחזיק/ללבוש כמו גם צבע לטקס אלא אם כן קלרה לוקחת לזה מכונת שטיפה בלחץ או איזה נייר זכוכית - ו זה הרבה פחות מטומטם). תפסתי גם חותמת גומי קטנה וחמודה של עם מדליון ילדותי עליו.

אתה רואה לאן זה הולך?

החלטתי שזה יכול להיות מגניב ליישם איזושהי דוגמה מוטבעת ביד על הקיר עם חותמת הגומי הזו במקום שבלונה מסורתית אז זה נראה קצת לא סדיר ולא מושלם כמו טפט בעבודת יד. ואהבתי את הרעיון לשכב את צבע השמפניה הרך על הקירות הורודים הבהירים כדי שזה יהיה עדין מספיק כדי לא להשתלט על כל חדר הילדים או משהו (חטפתי גם את הצבע הלבן פנינה למקרה שהשמפניה הייתה חזה). דמיינתי שזה העולם הקסום הקטן והנוצץ הזה שקלרה תתכנס אליו ותלך לאיבוד בספר.

אז במקום להתמקד כמה זמן ייקח להחתים ביד על כל הארון חשבתי כמה קלרה תאהב את זה. והחזיקה אצבעות שזה יעבוד. אה וראוי להזכיר שג'ון חזה שזה לא יעבוד בכלל כי חותמות גומי מיועדות לנייר ודיו ולא לקירות ולצבעים. מי הביא את ה-killjoy לחנות היצירה? אני עשיתי. אבל גם את ההשראה הייתה איתי (אל ביאנו). אז יצאתי בטוח למחצה ברעיון הדחף שלי.

באשר למריחה, למדתי על ידי ניסוי עם נייר קודם שהדרך הטובה ביותר ליישם את הצבע בצורה יפה ואחידה (ולא בצורה זוהרת מדי) היא להבריש אותו קלות על החותמת עם מכחול. השתמשתי בפינה לגמרי לא מהדרך שלא ניתן לראות מפתח הארון לצורך ניסויים (היא תהיה גם מכוסה במדפים ואפשר לצבוע אותה מחדש בצבע ורוד אם כל ה-h-e-double-hockey-sticks השתחרר ושיטת החותמת הקטנה שלי הייתה חזה).

רצפת בטון מוכתם

הנה, מדליוני שמפניה זעירים:

אהבתי אותם אבל הם היו עדינים מדי ובעלי פרטים עדינים באופן אישי. זה כמעט נראה כאילו מישהו עם שפתון זהב נישק את הקיר מכיוון שלא ממש הצלחת להבחין בצורת המדליון (ומהצד הם נראו קצת גבשושיים ומוזרים). הם למעשה מצלמים הרבה יותר טוב ממה שהם קוראים בחיים האמיתיים, וזה חבל כי לא רציתי שג'ון יהיה צודק. אבל אבוי, זו לא הייתה התשובה הנכונה לארון. אז זה חזר ללוח השרטוטים. פשוטו כמשמעו.

זה נכון, בתפנית מטורפת של אירועים ניסיתי לנגב את הצבע שעדיין רטוב עם מגבת נייר רטובה והוא התרומם ישר החוצה. ובכן, לא ישר. הייתי צריך להכניס לתוכו קצת שריר ולקרצף באמת, אבל זה יצא עם מעט גריז של מרפקים כדי שאוכל להתחיל מחדש. והתרשמתי מאוד מהקיר המצויר שלי באותו יום, על כך שהוא עמד בכל מעשי האדם המתרחשים כל כך זמן קצר אחרי שהצבע עלה.

וכן, אמרתי כדי שאוכל להתחיל מחדש כמה משפטים אחורה. זה נכון. עדיין לא סיימתי עם צבע היצירה המטורף שלי. הפעם תהיתי אם אני יכול ביד חופשית איזושהי דפוס מצויר מהנה עם אותו צבע שמפניה (באמצעות מברשת רחבה יותר מאשר חותמת הגומי, כך שבתקווה יהיה קל יותר להבחין ופחות מפורט/בלבול).

ראשית התנסיתי בקווים אופקיים לא מושלמים...

… ואז עברתי לחבורה של איקסים ברצף (נשיקה, נשיקה, נשיקה, נשיקה, נשיקה)…

… ואז שיחקתי עם כמה נקודות לא מושלמות מתוקות שיצרתי על ידי מעיכת מברשת הצבע על הקיר…

לפני שניגבתי משהו, התקשרתי ל-Killjoy John ו-Happy Happy Joy Joy Clara להתייעץ. קלרה רצתה לנשק את האיקסים (אני לא צוחק עליך - אני חושב שהילדה חכמה יותר מתלמידי כיתה ה') וג'ון ואני אהבנו הכי טוב את הפסים האופקיים. אבל עדיין לא נמכרנו מספיק כדי להטיח אותם על כל הקירות. לפעמים קשה לי להתאפק, אבל לג'ון זה יותר קל. הוא ציין שאנחנו אף פעם לא מתחרטים שחשבנו על דברים רק קצת לפני שנמהרים ועושים משהו שאולי לא אוהבים כמו משהו אחר בטווח הארוך. במיוחד כשהפרויקט האמור עלול לקחת חמישה ימים ולגרום לך לראות פסים כשאתה עוצם עיניים לשלושה ימים נוספים לאחר מכן. אה, קול התבונה = מעצבן, אבל צודק. נקודה נלקחה.

אז בגלל שלא הצלחתי לרדת מהרכבת החתומה/צבועה/שבלונית, לאינטרנט אצבעותיי עפו, לשם מצאתי הבול החמוד הזה שאני אוהב. ג'ון גם (בדרך נס) לא מפסיק עם זה - אולי בגלל שהתבדחתי שזה נראה לו כמו Wi-Fi.

זה מזכיר לי את הדג המסולסל דמוי קשקשת פיניאטה שהכנתי ליום ההולדת של השעועית. ומכיוון ש-Royal Design Studio מציע 10% הנחה לאנשי YHL (כולל אותנו, חחח) עם הקוד YHL10, אנחנו בהחלט שוקלים להיעזר בבחור הזה. במיוחד שלא היינו צריכים לשלם על צבע קיר מכיוון שהוא כבר היה בהישג יד ומצאנו צבע מטאלי ב-1 דולר לשפופרת בחנות היצירה. עדיין לא הזמנתי את השבלונה, אבל אני בהחלט חושב על זה. ועכשיו כשה נברשת סרט כדור שלג לתוך פרויקט ציור בארון, אני מניח שאני צריך לציין שאני גם חושב על:

• תפירת פוף לכל עניין פינת הקריאה
• נייר או צביעת המדפים להפתעה קצת יותר שמחה! כשקלרה מתגנבת לשם
• אולי אפילו למצוא שטיח כדי לרכך את הרצפה?

אה ואם כבר מדברים על נברשת הסרט, עדיין לא גיהצתי את הבחור הזה (בחורה?). אולי כדאי שאוסיף את זה לרשימת התבליטים שלי כדי שאקבל השראה לסיים (אתה יודע שאני אוהב להחתים דברים). או שלא. באופן מוזר, המראה נושב הרוח עדיין עושה לי את זה. אני יודע, אני יצור מוזר ומסתורי.

אם כבר מדברים על זה, נשאר לנו רק DVD אחד של True Blood עונה 3 (עם שני פרקים עליו) ואנחנו עצובים ומתרגשים בו זמנית. מכיוון שהיה לי כיף עם הסיידצ'אט של סוקי ביום שישי חשבתי שנוכל לדון בצוותים. אני צוות אריק. מישהו על עגלת ביל? מה עם הבחור של אלסיד? הייתי עולה על זה לפני הסירה של ביל בוודאות, אבל אריק הוא בהחלט גבר מהמם. אה ושכחתי מג'ייסון סטקהאוס. יכול להיות שהוא מעל אלסיד בשבילי. הממ. עוד מישהו מצייר או משבץ חדר? ארון? בואו נדבר על דברים בבית או על טלוויזיה או משהו אחר לגמרי. כל דבר. זה נשמע נואש? מצטער. אני רק גברת פטפטנית שנתקעה בארון כל סוף השבוע...