אני לא יודע אם זה הכלכלה, ה מגמת צמצום או סתם האישיות האובססיבית הכפייתית שלי, אבל לאחרונה אנחנו יותר מתעסקים לחיות עם פחות מאי פעם.
החל מפיזור הארונות והארונות שלנו לריצת רצון טוב מנקה את הנשמה, ועד למיון התיקים והתיקיות שלנו בניסיון לצמצם את הניירת שלנו, ננשכנו רשמית על ידי זה-שנה-חדשה-אז-בואו- לארגן-את-כל-הבית-לבאג-הפעם האמיתי. אבל לא רק שאנחנו מוצאים את עצמנו שואפים לבית נקי שהכל במקומו. בזמן האחרון אני ממש משתוקקת פחות. פחות לקנות. פחות לנקות. פחות לאחסון. פחות לשימוש.
לדוגמה, הנה מה שאנו רואים כעת כאשר אנו נכנסים למקלחת:
שידת לילה פשוטה
לאחרונה הבנו ששנינו אוהבים את אותו שמפו ומרכך (Burt's Bees) אז למה שלא נפסיק לקנות בקבוקים משלנו ולחלוק? רכישת בקבוק בודד מכל אחד שוברת את המעגל הקבוע של מישהו שצריך שמפו או מרכך בכל פעם שאנחנו הולכים ל-Target (או גרוע מכך, מישהו שחושב שהוא עושה זאת ומבין שלא כשנגיע הביתה). ושימוש באותו שטיפת גוף (ג'ייסון) מאפשר לנו להרים בקבוק בגודל ג'מבו כל פעם בירח כחול, מה שחוסך לנו כסף, זמן מושקע בהחלפת בקבוקים קטנים יותר בתדירות גבוהה יותר, ואפילו מצמצם את פסולת האריזה. אנחנו גם חולקים לופה, סבון פנים ואבן ספוג (בסדר, הפריט האחרון זה הכל אני), אז מלבד סכין הגילוח (גם הכל אני) אין שום דבר אחר שמבלבל לנו את המקלחת או מופיע לעתים קרובות ברשימת הקניות שלנו. רק ההחלטה הקטנה לחלוק שמפו, מרכך, תרחיץ גוף וחטיפת סבון ניקתה ברצינות את המעשה שלנו במקלחת. אבל יש עוד כמה מקומות שבחרנו בהם פחות. עדכון: מאז עברנו לשמפו ומרכך Avalon Organics ולתרחיץ הגוף של ד'ר ברונר (שהיא אפילו יותר טבעית) ואנחנו אוהבים את זה!
הודות להרבה מהשינויים הקשורים לסביבה שלנו, ההתאמה בכמה תחומים אחרים הפכה אוטומטית לחלוטין. הסתמכות רק על חומרי כביסה מהדור השביעי (ללא אקונומיקה או מרכך כביסה) הופכת את הקניות של מוצרי כביסה למעטות (והופכת אחסון בקבוק בודד לפשוטה).
ועכשיו, כשאני משתמשת רק באיפור טבעי ידידותי לסביבה ואורגני, אני מגלה שאני כבר לא צוברת ערימה של מוצרים חדשים בתיק האיפור שלי שאני אף פעם לא משתמשת בהם. Presto- לא עוד רכישות של צללית סגולה אימפולסיבית או מסטיק ורוד בגלוס שנראו כמו רעיון טוב באותה תקופה. גם אני העברתי לצמיתות ציפורניים צבועות (וצבעתי אצבעות רוב הזמן) ואני חייבת להודות שאני אוהבת את המראה הנקי ולעולם לא שבור-וצריך-לטאצ'-אפ. כמובן שיש פורמולות לא רעילות על בסיס מים (כמו Honey Bee Gardens ו-Zoya) אבל משהו בביטול מוחלט של ההוצאה הזו והזמן שלוקח לתחזק אצבעות ואצבעות צבועות מרגיש כמו מתנה לעצמי יותר מאשר אלו המלוטשות אי פעם. ואני עדיין שומר אותם קצוצים ומשופשפים למראה מצוחצח אז אני בקושי מרגיש שאני נותן לעצמי ללכת. לא שג'ון בכלל ישים לב לו הייתי (אוהב אותך על זה, מותק!). ובמקרה הנדיר שאני כן צובעת את אצבעות הרגליים שלי, אני משתמשת באחד משלושה לקים טבעוניים שאינם רעילים שבבעלותי (ורוד רך, אדום עמוק ואלמוגים עבים הם כל הצבעים שאצטרך אי פעם). לא עוד להוציא כסף על הגוונים האופנתיים או צורך לאחסן עשרות בקבוקים.
הנה דוגמה נוספת לבאג הפשטות. גבירותיי (ורבותיי?), אני נותן לכם את תיק האיפור שלי:
פח קומפוסט פלסטיק
תצטרכו לסלוח לואי מזויף ב- שרכשתי בצ'יינה טאון לפני יותר משש שנים (אתם מאמינים שהרוכסן עדיין עובד?) אבל הנקודה היא שכל האיפור שבבעלותי חי בתיק הקטן הזה. זה לא תיק נסיעות, זה התיק היחיד שלי (שמקל על הכניסה למזוודה כשאנחנו יוצאים לדרך) והוא מכיל רק קומץ מוצרים מנוסים ונכונים שמעבירים אותי לאורך היום ומדי פעם אירוע שמאני מפואר. .
הנה הכל מתרוקן:
חידוש רצפה
אורגני וור ברונזה ואודם (במיכלי נייר שניתן למחזור) לא רק מוסיפים מעט צבע לפנים החיוורות מדי, אלא שהברונזר משמש גם כצללית שזופה מנצנצת כאשר נמרח עם המברשת המרופדת הקטנה. ואז אני פשוט מסלסל את הריסים, מחליק מסקרה ומצחצח דברים עם מעט ג'ל לגבות ואני מוכן ללכת. אף פעם לא הייתי נהדר עם משהו כמו תוחם נוזלי או ריסים מזויפים, אז לאלו מכם שכן, אולי אני לא יודע מה אני מפספס. אבל כך או כך, תיק האיפור הפשוט שלי מקל על מריחת איפור מהירה במיוחד, מה שלמעשה גורם לי להיראות מצוחצחת יותר מאי פעם, הודות לתהליך יעיל שלמעשה פונה לבחורה בתנועה כמוני.
בקיצור, מעולם לא הרגשתי פחות שפחה למוצרי יופי. או מוצרי שיער ובושם לצורך העניין. תמיד הייתי נערת כביסה ולבוש, אז ספריי שיער ופומד מעולם לא היו הקטע שלי, אבל לאחרונה קיבלתי את ההחלטה לנטוש גם את הבושם (אחרי שנים של שימוש קצת דתי). כל הניחוחות הכימיים האלה יכולים לעצבן ולמעשה יכולים לתרום במידה ניכרת לזיהום אוויר בתוך הבית, ואני ממש אוהב את הריח של הסבונים והקרמים האורגניים שלי אז אני בקושי מתגעגע לניחוח אלכוהולי של בושם התלוי באוויר לפני שאני יוצא מהבית. ועכשיו יש מדורים שלמים של מגזינים על איפור, בושם ולק שאני יכולה להבריק לגמרי. אני לא יכול להגיד לך כמה זה נחמד לא תמיד לרצות את כל מה שאני קורא עליו.
על ידי הבחירה לחמוד פחות (ולקנות רק אורגני והכל טבעי) זה מצמצם בהרבה את המוצרים שיכולים לקפוץ לעגלה שלי בגחמה. וזה לא מרגיש שאני מפסיד משהו בכלל, להפך, זה מרגיש כאילו אני מרוויח כל כך הרבה יותר. אורח חיים בריא וטהור יותר, מקום פנוי בארון ובארון, יותר מולד בארנק, וזמן נוסף שאני יכול להקדיש לעשות דברים מלבד קניות ואובססיביות על כל מוצר חדש שיגיע למדפים.
זה רשמי. החיים טובים כשהם פשוטים. ואני מת לדעת מה אתם עושים כדי לעשות חיים קלים ולחיות עם פחות. משיתוף מוצרים ואפילו הכנת מוצרים משלכם ועד לזנוח דברים מסוימים ורכישת פריטים ספציפיים בכמויות גדולות, נשמח לדעת מה אתם עושים כדי לנקות את הארונות שלכם (ואת החיים שלכם) לשנת 2009! הכלי הפחות הוא יותר לכלוך.
דברים לעשות Palm Springs כ
*לבדוק הפוסט הנהדר הזה מעל ב- decor8. יש משהו באוויר! כולם חוזרים ליסודות.
**לרשימה ממצה של המוצרים האורגניים המאושרים/הכל טבעיים/ללא כימיקלים האהובים עלינו, עיין בקטע התגובות של הפוסט הזה לשמות ספציפיים של כל מה שאנחנו משתמשים ואוהבים.
