מה יש בציור שגורם לי להרגיש כולי צרפתי וראוי לכומתה? בכל מקרה, סוף סוף הספקתי לצייר את אחד מבדי הקנבסים הענקיים (והמוזלים מאוד) בגודל 40 x 30 אינץ' שקיבלנו 23$ מ-Michael's בזכות 50% הנחה עם 25% הנחה נוספים נוסף על כך (פרטים נוספים על איך זה קרה בסוף הפוסט הזה). מאז גיליתי את עיצוב הפוסטר מעורר ההשראה הזה כאן (תודה לחברה הטובה שלי פינטרסט ) ידעתי שאני רוצה להתאים את זה קצת. אתה יודע, תרחיב במקום אנכי ותהנה עם כמה דוגמאות צבע של 2$ של Lowe's (סה'כ הוצאה על צבע: 9$ לשלושה סירים שאותם ערבבתי עם צבע יצירה לבן שהיה לי בהישג יד כדי ליצור המון גוונים שונים מאותם גוונים מעטים).
תחילה השתמשתי בקנה מידה כדי לרווח קווים אנכיים שווים (השתמשתי רק ברוחב של קנה המידה עצמו כדי לשמור על אחידות) שציירתי בעיפרון:
גינון בית בסגנון חווה
אחר כך השתמשתי בפינה של כרטיס קטן שקיבלנו בדואר (ממקום החלפת שמן) כדי ליצור את הפסגות הזויות האלה כדי לחקות את הצורות דמויות הפריזמה מההשראה שלי.
ואז פשוט מילאתי כל צורה במגוון גוונים של כחול וירוק (כולם נגזרו משלושת עציצי הבדיקה של הצבע מבית Lowe's וקצת צבע מלאכה לבן כדי להפוך חלק מהצורות לבהירות יותר). לגבי צבעי הצבע הספציפיים, השתמשתי בבוחנים של ווטרס טרופיים, כחול מקושט ואביב תרמי של Behr. זה מה שנשאר לי בהתחלה:
איקאה בסטה מובנית
זה היה כיף וסוג של אנרגיה גבוהה, אבל הניגודיות הייתה קצת יותר מדי בשבילי. אז הגיחה שלי לציור הזכירה לי למה אני כל כך אוהב לצייר: תמיד אפשר לצייר ישר מעליו. אז ערבבתי גוון הרבה יותר בהיר של ירקרק-אפור ועברתי על כל החלקים הירוקים הכהים יותר לקבלת אפקט טון על טון הרבה יותר עדין. הגעתי לכאן:
אני אוהב את הקווים הלא מושלמים ואת משיכות המכחול הציוריות ואת הגוונים המגוונים של אותם גוונים מעטים. הדבר היחיד שאני לא אוהב זה המיקום. זה פשוט לא מרגיש טוב בחדר השינה שלנו מכיוון שהקירות הם בגוון דומה (וחשבנו שהמראה של הטון על הטון של האומנות עשוי להשתלב יפה אבל זה מרגיש קצת מונוטוני מדי ובלה בשבילנו). אז אנחנו חושבים שנוכל לתלות אותו בחדר האוכל ברגע שיהיה לנו מזנון גדול נחמד או קונסולה לעבור מתחתיו ליד הכניסה הקדמית. או שזה עלול להיגמר במקום אחר לגמרי. רק לא על קיר כחול-ירוק רך. אני מניח שאני פשוט אוהב אמנות טון על טון שאינה נמצאת גם על קיר של הטון הזה. לך תבין.
צבעי קיר לבן
נכנסתי לפרויקט הזה בציפיתי שזה ייקח ערב או שניים וזה בעצם לקח קצת יותר זמן (אולי ארבע או חמישה מפגשים של שעתיים) אבל בסופו של דבר כמעט לא רציתי שזה יגמר. פשוט כיף לצייר שוב. אולי אתמודד עם משהו אחר בקרוב. אני מקווה. האם ציירתם קנבסים לאחרונה? זה לגמרי החזיר אותי לימי התיכון והקולג' שלי (לקחתי כל שיעור אמנות שהתיכון שלי הציע ואז הלכתי לבית ספר לאמנות בניו יורק למכללה - שם איכשהו סיימתי עם BFA בעיצוב פרסום). למרות שהשימוש בסירי הצבע של Lowe's בהחלט גרם לי לחייך כי אני רגיל לשלם חמישה מיליון דולר עבור צבע שמן (אוקיי, זו הגזמה, אבל זה לא תמיד היה זול לילד קולג' שבור).
ואם כבר מדברים על בית ספר לאמנות, שם פרופסור לציור שלי כינה אותי המספר של החיים. כנראה שפשוט הייתי משרטט ומקשקש על כל דבר בזמן שזה קרה (לדוגמה: אופס, הורדתי את הפחם שלי או עכשיו לחזית או איכס, כבר צהריים). אני נשמע ממש מעצבן נכון? למרבה המזל רוב זה היה מתחת לנשימה שלי. המורה שלי נאלצה להישען פנימה ולשאול מה אני אומר, מה שגרם לי להבין שאני בעצם אומר דברים בקול (הייתי באזור, לא ידעתי מה עשיתי). הכינוי הזה של מספר החיים הביך אותי בזמנו, אבל עכשיו אני מוצא את זה מצחיק שהמקצוע שלי בפועל הוא בעצם לספר את חיי. מי היה חושב. אולי אני צריך לצוד את הפרופסור הזה (בפייסבוק?) ולומר לו איפה הגעתי. רק אל תגיד לו שהשתמשתי בצבע בית במקום בצבע שמן. שערורייתי.