נראה ששוב הסתבכתי עם אחת התוכניות של שרי. הפעם זו היא אחי, התחל כבר באתגר הזה (כנראה שהבחור מתייחס גם אלי) שבו היא מנסה לעשות משהו עם כמה מהפריטים שאספנו אוגרים בחדר הפנוי שלנו. זה אתגר use it or lose it אם תרצו (טוב, יותר כמו אתגר use it or donate/craigslist it). קורבן השבוע: גוף התאורה שאנחנו חולץ מחנות יד שנייה בדלאוור לפני כמעט שנה שלמה תמורת 19 דולר בלבד. הבחור הזה פשוט ישב על רצפת חדר המשחקים מאז, והגיע הזמן שנאפשר לו לעשות את כל עניין ההארה שוב.
הוא עשוי מאיזושהי שרף ובעצם נראה כמו כדור זוהר גדול של ספגטי שקוף... אבל בצורה מגניבה, די של שנות ה-70. עדכון: למדנו מקורא נבון שהיא בעצם נקראת מנורת ספגטי והיא עשויה מלוציט מסתובב. התוכניות שלנו בפברואר 2011 היו לעצב את גימור הזהב ולתלות אותו בפינת האמבטיה הראשית שלנו. מהר קדימה עד עכשיו והתוכנית השתנתה מעט. במקום זאת, נתנו לו בית חדש בארון שלנו.
הצבע הלבן הטוב ביותר לסלון
נראה שהארון הוא הבחירה הטובה יותר כי (1) פינת האמבטיה נראית מחדר השינה וחשבנו שהמתקן העגול הגדול הזה עשוי להתחרות בו ויזואלית המתקן העגול הגדול השני בחדר. ו-(2) הנורה החשופה בארון הייתה פיהוק סיטי.
אהה, הרבה יותר טוב:
עלינו על זה! הו יום שמח! אני חייב לאהוב להשתמש במה שיש לך ולשדרג נורת תקרה ישנה עירומה. נצלול לפרטים נוספים הקשורים לאור בעוד שנייה, אבל היו כמה התרחשויות אחרות בארון שהתרחשו גם כן...
כשראית לאחרונה את הארון שלנו כמה חודשים אחרי שעברנו באפריל, הוא נראה מאוד נקי ומאורגן.
בימים אלה, ובכן, בוא נגיד שזה קצת ירד מהפסים בזכות צ'יוואווה מסויימת שכולנו מכירים ואוהבים.
זה למעשה לא הוגן להטיל את האשמה רק על בורגר. בטח שהעברת הארגז שלו לארון שלנו מהארון בחדר המשחקים פירושה שסל הכביסה שלנו נעקר מהפינה הקטנה והנחמדה שלו. אבל קלרה הייתה למעשה הסיבה העיקרית למהלך. לעתים קרובות מדי מצאנו אותה משחקת עם האוכל, המים והארגז של בורגר - למורת רוחה של בורגר - אז החלטנו להחביא אותו בחדר שלנו, שם היא לא הולכת לעתים קרובות כל כך. משום מה בורגר נהנה מחללים קטנים, אז הוא מרגיש הכי בנוח עם הארגז שלו ואפילו האוכל/מים שלו מוחבאים בארון או בפינה (זה רק אוכל יבש, אז אין שום ריח ולמרבה המזל אין לנו נמלים/ מזיקים שמפריעים לו). אז אחרי שנה של התלבטויות בפינה הכרזנו על הארון שלנו: The Best Nook For The Job.
כדי לעשות סיפור ארוך, למרות שהפרויקט הזה התחיל בגלל אור - לא יכולנו להתעלם מהמצבים האחרים הפחות משביעי רצון שמתרחשים גם כאן. ולמרבה המזל הייתה תשובה קלה. רואים כמה מקום פנוי יש לי בצד הארון?
בניגוד לאשת הגברת, אני לא משתמש בכל מתלה הנעליים שלי שהשאירו כאן הבעלים הקודמים. כן, אני יודע, אני בחור טיפוסי כזה - יש לי זוג אחד של נעליים חומות וזוג אחד של נעליים שחורות וכפכפי אצבע ונעלי ספורט שלי גרים בפחי הנעליים שלנו ליד הדלת. בינתיים, בצד השני של הארון, לשרי יש מספיק נעליים לשנינו. לא שאני לובש את שלה. אני באמת לא חושב שאוכל ללכת באף אחד מהם.
אז אחרי קצת סיעור מוחות זוגי (המכונה גם: שרי עודדה אותי לאפשר לארגז של בורגר לגנוב קצת שטח רצפה מהצד שלי), הוצאתי את מתלה הנעליים שלי. ואחרי שהשלמנו את המשימה המתישה של הורדת שני זוגות הנעליים ממנו (שיש, דברו על DIY שובר גב) הגענו לעניינים.
שרי פירקה אותו וחתכתי את שני המדפים הארוכים בכ-14 אינץ' ו...
... חיברנו אותו בחזרה, ובכך יצרנו מתלה בגודל אוסף נעלי ג'ון.
והמתלה הקטן יותר פינה מקום לארגז של בורגר בפינה. אז אנחנו שמחים שהגענו לזה. למה לקח לנו 13 חודשים לחיות כאן, אני לא בטוח.
אבל אתה יודע מה, אני באמת צריך לתת לבורגר לעשות לך את הסיור - מכיוון שזה די התחום שלו. וכן, זה אומר שהפוסט הזה עומד להיות מסופר על ידי כלב.
ברוכים הבאים לחדר השינה שלי אנשי האינטרנט!
כיצד להרכיב קיר גבס
כאן תגלו שהארגז שלי הוחלף בכלי לבוש. כנראה שלמשפחה שלי חשוב יותר שהבגדים המלוכלכים שלהם יהיו קרובים יותר אליהם מאשר הכלב האהוב שלהם.
אבל זה בסדר, כי עכשיו אני מקבל יותר פרטיות כאן בסוויטת ההורים שלי. שלום? אתה רואה אותי כאן מאחור נותן לך את הציץ?
במיקום נוח ליד חדרי השינה שלי נמצאים מתקני האוכל. למה תודה ששאלת - כן, אני חי את החיים.
אם כבר מדברים על המטבח הטעים שלי, הרשו לי לפנק את עצמי לרגע.
למעשה, אני מעדיף מאוד שהעוזר הקולינרי שלי יאכיל אותי ביד עכשיו. הו בן אדם קטן! בוא הנה!
בסדר, הסיור הסתיים. זה שוב ג'ון. המבורגר הזוי הזה, לא? בכל מקרה, אתה יכול לראות למעלה למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שקלרה אוהבת להיכנס לאוכל שלו (לא אכפת לקוף/גרב/רצפה מכוסה במדבקה). זה לא הדבר הגרוע ביותר שהיא אוהבת להאכיל את בורגר את האוכל שלו חתיכה אחר חתיכה... אם רק היא לא הרגישה צורך לסובב קודם כל כל חתיכה בצלחת המים שלו. אני חושב שהיא מקבלת את המוזרות שלה מאמה.
בכל מקרה, הפוסט הזה היה אמור להיות על אור, נכון? פסע הרבה? בחזרה לזה…
ההתקנה הייתה די קלה. חתכנו את התקע/כבל וחשפנו את החוטים כדי להפוך אותו ליכולת חוט קשיח. אחר כך אספנו בהום דיפו ערכה שתאפשר לנו לחבר את השרשרת למוט צולב (אם כי היינו צריכים לצוד חופה בחנות תאורה מיוחדת שתתאים). השארנו הכל זהב כי חשבנו שהוא בארון זה לא צריך להתאים לשאר המתקנים בחדר, ואנחנו די חופרים את מראה הזהב הרטרו לארון. אנחנו תמיד יכולים לצייר את זה בהמשך הדרך אם נקבל את הבאג, אבל בינתיים אנחנו אוהבים אותו בדיוק כמו שהוא.
החדר לא ממש כהה כשהאור דולק, פשוט הורדתי את החשיפה במצלמה כדי שתוכל לראות את מרקם האור קצת יותר טוב. והתמונות האלה אפילו לא עושות את זה צדק. זה סופר מגניב למראה כשהוא פועל. שרי בעצם רוצה לעשות סרטון כי היא אומרת שהוא כל כך הרבה יותר טוב בחיים האמיתיים אז יש לך את ההתרגשות הזו שאפשר לצפות לה...
אחד החלקים המגניבים ביותר הם פסי האור הקטנים שהוא מטיל על כל הקיר והתקרה. כמו סטרימרים קטנים למסיבה או משהו. אנחנו כמעט מרגישים שהיינו צריכים להתקין מנגנון כלשהו כדי לגרום לו להסתובב כמו כדור דיסקו. בסדר, לא ממש. אבל זה יכול היה להיות כיף…
קצת חבל שהאור בילה כמעט 12 חודשים בערימה בחדר המשחקים שלנו. אבל לפחות זה מתנתק במלוא הדרו עכשיו! אה ולגבי איך גילינו את הגובה המתאים לו, פשוט עמדתי מתחתיו כששרי תלתה אותו בגבהים שונים ובחרנו אחד שנתן לי קצת מקום - אז הוא תלוי בסביבות 6'4 אינץ' מהרצפה (שלנו התקרות בגובה 8 אינץ').
אה, ואם אתם בכלל סקרנים מה קרה לכל השרשרת העודפת שלא השתמשנו בה (היו לה כ-2 רגלים להזזה) - תוכלו לראות את קלרה לובשת את הג'רזי שלה איתה בבית יאנג. החיים היום. וכן יש סרטון. ושאיבת אגרוף. כצפוי, אני מבועת ושרי מתמוגגת.
אז מישהו מכם הסר משהו מהרשימה של אחי, התחבר לזה כבר השבוע? האם ארגנת מחדש ארון או חבלת על בעלך בדרך אחרת לאתגר? מה דעתך על רוח רפאים לכתוב פוסט בבלוג לצ'יוואווה? רק אני?
