יש לי יד אחת בדלת הכיס שלי... והשנייה מוציאה את הגזרה.
אוקיי, אז אני לא כותב תמלילים (אני אשאיר את זה לאלניס) אבל הנה דוגמה לגישה המחורבנת, ללמוד תוך כדי, להבין-זה-אם-זה-יהרוג- אותנו לבית הַשׁבָּחָה. בדרך כלל אנחנו לא יודעים מה לעזאזל אנחנו עושים, אבל לצלול פנימה ולנסות דברים מהמכללה הקודמת היא בדרך כלל הדרך להצלחה (וככה אנחנו זוכים לצבור ניסיון תוך כדי, אז אולי יש לנו טיפה של ידע בפעם הבאה שמשהו צריך עבודה).
הפשטה וחידוש של סיפון
זו חצי האמבטיה שלנו. יש לו דלת כיס.
דלת הכיס תקועה במשך, הו, בערך שישה חודשים. כל כך הרבה זמן שהביטוי אל תסתכל, אני משתין הפסיק להישמע מוזר וגשום. זה נכון, זה הפך לאזהרת האדיבות הרגילה כאן כשאחד מאיתנו התעצל לעבור את הבית לאמבטיה המלאה (עם דלת פונקציונלית לחסום את הנוף). כן, אנחנו לא עושים פיפי אחד מול השני כמו כמעט כל החברים הנשואים שלנו שחושבים שאנחנו מוזרים בגלל היותנו כל כך ביישנים. חייב לשמור על מסתורין בסביבה.
בכל מקרה, ידענו שעלינו לתקן את בעיית הדלת לפני המעבר בשבועות הקרובים, אבל למה החלטנו להתחיל את זה ביום רביעי בלילה אחד אקראי ב-20:30, לעולם לא אדע. אבל עשינו זאת. למרות שלא היה לנו מושג ראשון מה צריך לעשות. תודה לאל על גוגל.
האינטרנט היודע כל נתן לנו מבחר של תוכניות תקיפה אפשריות. רבים מהם כללו חיתוך חורים גדולים בקיר כדי לאבחן את הבעיה. אֲנָחָה. באמת רצינו להימנע מהצורך לגבש מחדש כל דבר. אז החלטנו להתחיל לאט יותר. כמו שאולי-קצת-גריז-יעשה את הטריק לאט יותר:
ה-WD-40 עזר, אבל בעיקר בגלל שהוא עזר לנו להבין טוב יותר את הבעיה. נראה היה שהגלגלים ממשיכים לרדת מהמסלול כי הדלת כבר לא הייתה תלויה ברמה. זה נראה כאילו הוא יושב נמוך יותר מאחור, כלומר כאשר מחליקים אותו לתוך הקיר, הפינה התחתונה תתפוס ברצפה, תוקעת את הדלת ותגרום לגלגלים לקפוץ על המסלול.
שמנו לב שיש בורג מתכוונן על סט הגלגלים הקדמי שיכול להעלות/להוריד את הקצה הזה של הדלת, מה שעוזר בבעיה שלנו שהיא לא ברמה. הבעיה היחידה הייתה שהיינו צריכים לחטט את הגזרה בחלק העליון של הדלת כדי לגשת אליה.
כאן הפרויקט התחיל להשתגע וקיבלנו ראיית מנהרה בכל הנוגע למשימה שעל הפרק (ובכך שוכחים לצלם תמונות טובות או לעשות כל ניסיון להכיל את הבלגן שלנו).
רעיונות לייצור קירות אמבטיה
בסופו של דבר נאלצנו להוריד גם את חיפוי הצד. רק כדי שנוכל להסיר את הדלת לגמרי מהמסילה כדי שאוכל לצאת ממנה למוסך (בסופת גשם) ולנסור כסנטימטר של דלת בתחתית. מתנצלים בפני השכנים שלנו על השימוש במסור עגול בשעה 22:00 (אני מקווה שהגשם ודלת המוסך הסגורה הטביעו אותי).
עם הדלת המעט קצרה יותר בפנים, החזרנו אותה למסלול ו... וואלה! לא נדבק יותר. אין יותר חסימה ברצפה. לא ליפול יותר מהמסלול. עכשיו רק היינו צריכים להתקין מחדש את הגזרה, לאטום כמה חורים בציפורניים ולגעת קצת בצבע. התגובה שלנו הייתה כדלקמן: האם באמת רק תיקנו את זה? אפילו בלי להעיר את התינוק?
ובכן, הייתי אומר שזה 95% יותר טוב ממה שהיה. אם אתה מקבל עליו את כל ארנולד סקוורצנגר ודוחף או מושך אותו חזק/מהר מדי, הוא עדיין קופץ מהמסלול. אבל, עכשיו, כשהדלת קצרה יותר, זה תיקון אפס של שלוש שניות להרים אותה מעט ולהחזיר אותה למסלול. אין צורך בהסרת עיטור. והתינוק לא התעורר פעם אחת במהלך הדקונסטרוקציה או השחזור (למרות שחיטטנו ודפקנו את הלב). למה לא גילינו שהיא תישן דרך רעש כזה מוקדם יותר? כך או כך, טוב לדעת.
זה כל כך נחמד לקבל את דלת הכיס של פעם חזרה לעסק אחרי חודשים של שבירה (כדי שעכשיו נוכל לסגור את הדלת במקום לצרוח את הדלת הישן אל תסתכל, אני משתין! תימנע מעבר לבית).
וזה, ידידי, ניצחון לא קטן.
אז זה באמת איך אנחנו פותרים את הבעיות כאן. חיפוש בגוגל, ניסוי וטעייה והשארת אצבעות. הנה פוסט אחר על רכישת ביטחון עצמי עם אפס ניסיון תוך כדי תנועה. האם הצלחתם עם אותה שיטת טוס ליד המושב של המכנסיים שלכם? יש בעיות אחרות בדלת הכיס או הפיכות? יש עוד זוגות שלא עושים פיפי אחד מול השני, או שאנחנו היחידים?
