זכור את ההדפס הזה של Things That Are Awesome שקיבלנו ביריד אמנות מקומי בחג המולד האחרון על ידי אמנית מדהימה בשם רייצ'ל (הנה החנות שלה ) מתוך כוונה לתלות אותו בחדר האורחים (אתם יודעים, כדי שכולם יוכלו ללמוד את כל הדברים המדהימים בזמן שהם נשארים)?
קיר ארון בגדים
ובכן, סוף סוף השלמנו את זה ותלינו.
זוהי למעשה זווית של חדר האורחים שלא הצגנו הרבה זמן. כאמור, הפוסט הזה מלפני שני קיצים הוא הפעם האחרונה ששיתפנו אותו. ואז שנה לאחר מכן תפסנו את המראה הגדולה הזו ותלינו אותה מעל האח במטבח וכעבור זמן מה עשינו מכירה בחצר ומכרנו את השידה הישנה של איקאה (היא ראתה ימים טובים יותר ומגירה אחת נשברה).
אז הקיר הזה ישב חשוף לזמן מה עד שגררנו את ארון הספרים הזה פנימה (זה שאריות מצילומי ספרים, אז ההדרכה לגב המדף בצבעים שונים נמצאת בספר). ואז כל מה שהיינו צריכים לעשות זה לרוץ לג'ואן ולתפוס מסגרת לאומנות (עם קופון של 40% הנחה בקופה כמובן - האם אתה יודע שהם לוקחים קופונים בטלפון שלך עכשיו ואתה יכול פשוט להיכנס לאתר שלהם כדי לקבל אותם ?).
מהצילום הרחוק הזה אתה לא באמת יכול להעריך את האדיר של ההדפס של Things That Are Awesome (וכמובן שאנחנו אוהבים שחבר וירג'יניאן הקפיץ את זה).
אבל הפרט הזה מתחיל לעשות לו צדק לדעתי. יכולנו לבהות בו כל היום...
אה ועוד משהו על הפרק היה לעגן את כוננית הספרים לקיר (לא רק למען הבטיחות של קלרה אלא לכל מי שנשאר איתנו עם ילדים, מה שקורה בערך פעם בחודש-חודשיים). למרבה המזל הכוננית הזו, שקנינו במקור מטרגט, הגיעה עם מערכת עיגון, אז התקנו אותה ונשמנו לרווחה.
איך אני גורם לעץ חדש להיראות ישן
כמה ימים לאחר מכן נכנסתי וראיתי את זה, מה שדי עשה לי את היום. כנראה שלארון הספרים יש את חותמת האישור של קלרה.
אילו חדרים ישבו רדומים בבית שלך במשך שנים ואז הרגישו פתאום כמו מבול של פעילות? למישהו יש תיאוריות למה זה קורה? אולי אלו אלו שלדעתך הם די רחוקים בהתחלה אז אתה מעביר את הפוקוס שלך לחבורה של חדרים אחרים ואז שנים אחר כך אתה מבין שחדר אחד ישב והתעלמו מזה זמן מה?
